Текст и перевод песни ארקדי דוכין - טמבל

טמבל

היֹה היה אחד טוב לב אבל קצת טמבל
אחד שכבר צבר הרבה שעות של סבל
עד שיום אחד פגש במזל
שהעיף אותו לארץ בחלל

כן תבכה תשפוך פרצוף של עגל
שהולך תמיד הפוך כזה מן טמבל

טמבל, טמבל

באמצע השדה פתאום ראה הטמבל
כיסאות שלושה לכל כיסא יש דגל
כיסא של אורחים כיסא של קצינים
וכורסא רכה למלכים

על הכיסא של האורחים ישב הטמבל
בלי שום כיף כל כך עייף מרגיש באבל

טמבל, טמבל

הוא רק ישב לא הספיק להתרווח
המשרתים מזגו חבית של יין לאורח
אכל מהסיר שתה כמו חזיר
והרגיש חזק כמו פר צעיר

אחרי שהמטומטם שתה עוד ספל
לכיסא של הקצין עבר הטמבל

טמבל, טמבל

על הכסא הזה הרגיש פתאום בכח
גבר עם ביצים אבל בלי מוח
הוא גייס ת'אומה ושידר ת'סיסמא
האידיוט הכריז מלחמה

הצבא שלו כבש לו את הדרך
לעבור לשבת על כיסא המלך

על הכסא המלך הוא דפק עם הרגליים
בשמחת שלטון צרח עד השמיים
תהיו אבירים תהיו חברים
מילה אחת שלי אתם גמורים

אפילו אלוהים נקשר בחבל
הוא החזיק אותם ממש קצר הטמבל

טמבל, טמבל

אבל הטמבל איש טוב לב לכן נראה לו
לחלק לעם את כל מה שהיה לו
ואז הכיסא התנדנד כמו ערסל
הטיפש התעלף ונפל

הוא התעורר בערמה של קש וזבל
בבגדים בהם נולד עירום וטמבל

Moron

Once upon a time, there was a kind but somewhat foolish man
A man who had already accumulated many hours of suffering
Until one day he encountered luck,
Which propelled him to the land in space.

Yes, cry, show your face like a stubborn calf,
Who always walks backwards, such a kind of moron.

Moron, moron.

Suddenly in the middle of the field, the fool saw
Three chairs, each with a flag.
A chair for guests, a chair for officers,
And a soft armchair for kings.

The fool sat down on the chair for guests.
Without any joy, so tired, feeling miserable.

Moron, moron.

He had barely sat down and relaxed
When the servants poured a barrel of wine for the guest.
He ate from the pot, drank like a pig,
And felt as strong as a young bull.

After the fool had drunk another mug,
The fool moved to the chair for the officer.

Moron, moron.

On this chair, he suddenly felt the power,
A man with balls but no brains.
He recruited an army and spread the slogan,
The idiot declared war.

His army conquered the path for him.
To go and sit on the king's chair.

On the king's chair, he stamped his feet.
With the joy of power, he screamed to the heavens,
Be knights, be friends,
One word from me and you're finished.

Even God was tied with a rope.
He kept them really short, the fool.

Moron, moron.

But the fool, being a kind-hearted man, thought it was time
To share with the people all that he had.
Then the chair swung like a cradle,
The fool fainted and fell.

He awoke in a pile of straw and dung,
In the clothes he was born in, naked and foolish.