Текст и перевод песни גידי גוב - שלל שרב

שלל שרב

תם השרב הגדול
השמש רד לים הכחול
ורוח חרישית מרגיעה
פנים וצוואר נחיריים ודם.

שני ציירים על החוף
רואים לאור היום את הסוף
ולהקת שחפים כמראה
שביס אפרפר כלטיפה על הים.

היא לא יודעת כמה תוכל למשוך
היא לא יודעת כמה תוכל לנשוך
וכבר חשבה לברוח מכאן
זה לא עניין רק שאין לה לאן.

והיא נרדמת בהקיץ
עם הגב לים עם הראש לשם
ולא אכפת שכבר יבוא
כך עליה יעבור עם הגב לים
עם הראש לשם.

אור החשמל מדגדג
ואת החושך זה מענג
ואנשים יוצאים לחפש
מקרה שיקרה
אם אפשר במקרה.

שני ציירים על הבר
עוד לא מאמינים שנגמר
ושביס הרקדנית מרחף
על בטן גליה ולא במקרה.

ובשדרות הרעד עובר גובר
בחצרות הפחד נובר צובר
פתאום היא מתרגשת נורא
סף מאורע זה יקרה זה קרה.

העיר נפתחת לפניו
עם הגב לים עם הראש לשם
לא נלחמת לעצור
לא אכפת לה כבר לגמור
עם הגב לים עם הראש לשם.

והיא נפתחת לפניו
עם הגב לים עם הראש לשם
יאהבוה ציירים
יציירוה שיכורים
עם הגב לים עם הראש לשם.

תם השרב הגדול...

Chaleur accablante

La grande chaleur est finie
Le soleil a couché dans la mer bleue
Et un vent discret apaise
Le visage et le cou, les narines et le sang.

Deux peintres sur la plage
Voyant à la lumière du jour la fin
Et un groupe de mouettes comme un miroir
Qui, gris cendré, s'est posé doucement sur la mer.

Tu ne sais pas combien tu peux tenir
Tu ne sais pas combien tu peux mordre
Et tu as déjà pensé à t'enfuir d'ici
Ce n'est pas une question de volonté, mais tu n'as nulle part où aller.

Et tu t'endors en étant éveillée
Le dos à la mer, la tête vers le ciel
Et tu ne te soucies pas de ce qui va arriver
Ainsi, tu continueras à aller de l'avant, le dos à la mer
La tête vers le ciel.

La lumière électrique chatouille
Et l'obscurité est agréable
Et les gens sortent à la recherche
D'un événement qui se produira
Si possible, par hasard.

Deux peintres au bar
Ne croient pas encore que c'est fini
Et la danseuse qui tourbillonne
Sur le ventre des vagues, et pas par hasard.

Et dans les avenues, le tremblement passe, il devient plus fort
Dans les cours, la peur creuse, elle accumule
Soudain, tu deviens très excitée
Le seuil de l'événement, il arrivera, il est arrivé.

La ville s'ouvre devant toi
Le dos à la mer, la tête vers le ciel
Tu ne te bats pas pour t'arrêter
Tu ne te soucies plus de terminer
Le dos à la mer, la tête vers le ciel.

Et elle s'ouvre devant toi
Le dos à la mer, la tête vers le ciel
Ils l'aimeront, les peintres
Ils la peindront ivres
Le dos à la mer, la tête vers le ciel.

La grande chaleur est finie...