Текст и перевод песни גיל בר-הדס - האור הלבן המסנוור

האור הלבן המסנוור

שוב הרופא נכנס
שואל איך המרגש
אותן השאלות אותן תשובות
לסבא זה נמאס
שוכב בחוסר מעש
גילי קח אותי מפה

אני רוצה לראות שקיעה
לשבת מול הים
לשמוע את רחש הגלים
כמה בן אדם יכול
לשכב כאן ולסבול
את אותם חלוקים לבנים

ליליבט
חיכתה מאוד לצאת
עם כל החברות לירושלים
אבל לסבא אין חמצן
אז היא נשארת כאן
היא לא קיבלה יום חופש כבר חודשיים

גם היא רוצה לראות שקיעה
לשבת מול הים
לשמוע את רחש הגלים
כמה בן אדם יכול
לשבת ולסבול
את אותם חלוקים לבנים

כשהלב ידפוק סדיר
אוכל לנשום אוויר
אחזור שוב לנגן על הפסנתר
כמה בן אדם יכול
לשבת ולסבול
את האור הלבן המסנוור

שוב הרופא נכנס
שואל איך המרגש

The Blinding White Light

The doctor enters once more
Asks how I’m feeling
The same questions, the same answers
Grandpa is fed-up
Lying around with nothing to do
Gil, take me away from here

I want to watch the sunset
To sit facing the sea
To hear the waves whispering
How much can a human being
Lie here and suffer
In those same white robes

Lilibet
Really wanted to go out
With her friends to Jerusalem
But grandpa doesn’t have oxygen
So she’s staying here
She hasn’t had a day off in months

She wants to watch the sunset
To sit facing the sea
To hear the waves whispering
How much can a human being
Sit here and suffer
In those same white robes

When my heart beats regularly
I can breathe air
I’ll go back to playing the piano again
How much can a human being
Sit here and suffer
The blinding white light

The doctor enters once more
Asks how I’m feeling