Текст и перевод песни גיל בר-הדס - האור הלבן המסנוור

האור הלבן המסנוור

שוב הרופא נכנס
שואל איך המרגש
אותן השאלות אותן תשובות
לסבא זה נמאס
שוכב בחוסר מעש
גילי קח אותי מפה

אני רוצה לראות שקיעה
לשבת מול הים
לשמוע את רחש הגלים
כמה בן אדם יכול
לשכב כאן ולסבול
את אותם חלוקים לבנים

ליליבט
חיכתה מאוד לצאת
עם כל החברות לירושלים
אבל לסבא אין חמצן
אז היא נשארת כאן
היא לא קיבלה יום חופש כבר חודשיים

גם היא רוצה לראות שקיעה
לשבת מול הים
לשמוע את רחש הגלים
כמה בן אדם יכול
לשבת ולסבול
את אותם חלוקים לבנים

כשהלב ידפוק סדיר
אוכל לנשום אוויר
אחזור שוב לנגן על הפסנתר
כמה בן אדם יכול
לשבת ולסבול
את האור הלבן המסנוור

שוב הרופא נכנס
שואל איך המרגש

La lumière blanche aveuglante

Le médecin entre à nouveau
Me demandant comment je me sens
Les mêmes questions, les mêmes réponses
Mon grand-père en a assez
Il est allongé, incapable d'agir
Ma chérie, emmène-moi d'ici

J'ai envie de voir un coucher de soleil
De m'asseoir face à la mer
D'écouter le bruit des vagues
Combien de temps un homme peut-il
Rester couché ici et souffrir
De ces mêmes blouses blanches

Lilybet
Attendait avec impatience de sortir
Avec toutes ses amies à Jérusalem
Mais mon grand-père n'a pas d'oxygène
Alors elle reste ici
Elle n'a pas eu de jour de congé depuis deux mois

Elle aussi veut voir un coucher de soleil
S'asseoir face à la mer
Écouter le bruit des vagues
Combien de temps un homme peut-il
Rester assis et souffrir
De ces mêmes blouses blanches

Quand mon cœur battra de nouveau régulièrement
Je pourrai respirer de l'air frais
Je recommencerai à jouer du piano
Combien de temps un homme peut-il
Rester assis et souffrir
De cette lumière blanche aveuglante

Le médecin entre à nouveau
Me demandant comment je me sens