סופי - גלעד שגב перевод на немецкий

סופי

לסופי זוג עיניים שואלות
איך נשארה ורק הזמן עבר
חלוק פרחים, חלון נפתח לשמש יום ראשון.

ילדים דוהרים בחדר המדרגות
רצים כמעט שמפילים אותה
היא מסתדרת, חשוב להיראות טוב בשבילו.

כי סופי מבינה,
שאין מה לדבר,
ילדה גדולה מספיק,
צריכה להסתדר,
וגם אם הוא לא כאן,
הוא חי כל עוד שהיא,
תשמור עליו,
תזכור אותו.

עמוק בתוך הרעש ברחוב
רואה הכל ולא רואים אותה
חנות ספרים, ואיש אחד נחמד - נחמד מאד.

תמונות בראש מכל מיני תקופות
אחד בלי יד עובר ליד עכשיו
ואם היה, היה עכשיו בערך בגילו.

כי סופי מבינה,
שאין מה לדבר,
ילדה גדולה מספיק,
צריכה להסתדר,
וגם אם הוא לא כאן,
הוא חי כל עוד שהיא,
תשמור עליו,
תזכור אותו,
וסופי עצובה,
גם בלי להתכוון,
היא אמא יקרה, שנשארה בלי בן
וגם אם הוא הלך, היא כאן ותישאר
לשמור עליו
לשמור אותו

(לשמור עליו... לשמור אותו...)

Sophie

Sophie hat fragende Augen,
wie sie geblieben ist und nur die Zeit verging.
Ein geblümter Kittel, ein Fenster öffnet sich zur Sonne, ein erster Tag.

Kinder rasen im Treppenhaus,
rennen fast, stoßen sie um,
sie kommt zurecht, es ist ihr wichtig, gut für ihn auszusehen.

Denn Sophie versteht,
dass es nichts zu besprechen gibt,
ein großes Mädchen,
muss zurechtkommen,
und auch wenn er nicht hier ist,
lebt er, solange sie
auf ihn aufpasst,
sich an ihn erinnert.

Tief im Lärm der Straße
sieht sie alles und wird nicht gesehen,
ein Buchladen, und ein netter Mann - sehr nett.

Bilder im Kopf aus verschiedenen Zeiten,
einer ohne Hand geht jetzt vorbei,
und wenn er da wäre, wäre er jetzt ungefähr in seinem Alter.

Denn Sophie versteht,
dass es nichts zu besprechen gibt,
ein großes Mädchen,
muss zurechtkommen,
und auch wenn er nicht hier ist,
lebt er, solange sie
auf ihn aufpasst,
sich an ihn erinnert,
und Sophie ist traurig,
auch ohne es zu wollen,
sie ist eine liebe Mutter, die ohne Sohn geblieben ist,
und auch wenn er gegangen ist, wird sie hier bleiben,
um auf ihn aufzupassen,
ihn zu bewahren.

(Auf ihn aufpassen... ihn bewahren...)