Текст и перевод песни גלעד שגב - עכשיו טוב

עכשיו טוב

בדיוק כשאני מאבד עניין
נזכרתי איך אמרת בוא ניסע והשארנו בלאגן
כן... אני מאחורה עם כובע מצחיה
ואתה מתופף על ההגה תוך כדי הנסיעה
כן...
הזמן עצר מאז לשבע עשרה שנים
אני לבד בחוץ מחשיך
ממש לפני שאני יורד מהפסים
הרגשתי שאנחנו מתקרבים
עם היד באוויר ציירתי את החוף
רוח ים שני אחים כותבים שמות בחול
מתחברים לגלים ולא רואים ת'סוף
עכשיו טוב...
בדיוק שאני מאבד תקווה
נזכרתי איך הגעת וידעת להוציא אותי בזמן
כן...
חצר בית ספר בהפסקה
אתה מחייך הגעת ישר מהצבא
כן...
כבר נהיה מאוחר אחרי שבע ושלושים
אני לבד בחוץ מחשיך
ממש לפני שאני עף מהפסים
הרגשתי שאנחנו מתקרבים
עם היד באוויר ציירתי את החוף
רוח ים שני אחים כותבים שמות בחול
מתחברים לגלים ולא רואים ת'סוף
עכשיו טוב...
עם היד באוויר ציירתי את החוף
רוח ים שני אחים יושבים קרוב בחול
מתחברים לגלים ולא רואים את הסוף
עכשיו טוב...
בין שברי הימים הגעתי אל החוף
שם אתה אמיתי וכל השאר כבר לא
מתחברים לגלים ולא רואים ת'סוף
עכשיו טוב...

Maintenant c'est bon

Juste au moment où je perds intérêt
Je me suis souvenu de ce que tu as dit, viens, on part et on laisse le désordre derrière nous
Oui... je suis à l'arrière avec un chapeau à visière
Et tu tapes sur le volant en conduisant
Oui...
Le temps s'est arrêté depuis dix-sept ans
Je suis seul dehors, il fait sombre
Juste avant de dérailler
J'ai senti qu'on se rapprochait
Avec ma main en l'air, j'ai dessiné la côte
Vent marin, deux frères écrivent des noms dans le sable
Ils se connectent aux vagues et ne voient pas la fin
Maintenant c'est bon...
Juste au moment où je perds espoir
Je me suis souvenu de comment tu es arrivé et tu as su me sortir à temps
Oui...
Cour de l'école pendant la récréation
Tu souris, tu arrives tout droit de l'armée
Oui...
Il est déjà tard après sept heures trente
Je suis seul dehors, il fait sombre
Juste avant de dérailler
J'ai senti qu'on se rapprochait
Avec ma main en l'air, j'ai dessiné la côte
Vent marin, deux frères écrivent des noms dans le sable
Ils se connectent aux vagues et ne voient pas la fin
Maintenant c'est bon...
Avec ma main en l'air, j'ai dessiné la côte
Vent marin, deux frères assis près du sable
Ils se connectent aux vagues et ne voient pas la fin
Maintenant c'est bon...
Parmi les fragments de jours, j'ai atteint la côte
Là tu es réel et tout le reste ne compte plus
Ils se connectent aux vagues et ne voient pas la fin
Maintenant c'est bon...