Текст и перевод песни האולטראס feat. נועם אקרמן - קצת אנשים

קצת אנשים

אנחנו קצת אנשים
וקצת כמו ניירות
כי מהצד אפשר לראות
איך החיים מקפלים אותנו
עד שאנחנו מתקמטים
קצת אנשים
וקצת כמו תמונות
כל החיים במסגרות
אסור להאשים אותנו
זה הטבע זה אנחנו

שוב המצב רוח לא תקין
שוב דוחה הכל חוץ מסיפוקים
וכולם אולי צודקים, אני תמיד הולך על חבלים דקים
ומתחתי המים עמוקים אבל אני עם ראש בקיר,
עד שנמלא את הכיס אז נגשים את החלומות,
אולי נסתום בלב סדקים
אולי נסתום כמה פיות של אנשים שאני מכיר
רק כדי לראות את אלה שדיברו עכשיו שותקים
בין להיות ללא להיות, גאון לסתם אידיוט
זה לא בדיוק חיים כשמחליטים לך איך לחיות
לפעמים אתה לא חי למרות שיש לך דופק
חולם על אור של זרקורים גם כשאין אור באופק.

אנחנו קצת אנשים
וקצת כמו ניירות
כי מהצד אפשר לראות
איך החיים מקפלים אותנו
עד שאנחנו מתקמטים
קצת אנשים
וקצת כמו תמונות
כל החיים במסגרות
אסור להאשים אותנו
זה הטבע זה אנחנו

אז אני שר לכל מי שכמוני
למרוששים שיום אחד יהיו שווים מיליונים
לכל מי שבגוף שלו משתוללים הורמונים
המוטיבציה הכי גדולה שלך תצמח מעוני
לכל מי שבדם שלו יש חלומות של ילד
וייכנס מהחלון כשייסגרו לו דלת
עומד שעות מול המראה ומדמיין את הדרך
חוזר לעיר שלך וכולם מריעים למלך
מקדיש את זה לכל מי שקשה לו עם מסגרת
זה לא אומר שאתה דפוק כי אתה חושב אחרת
לכל מי שבעצמות שלו האש בוערת
תחזיק חזק כי הרכבת הזאת לא עוצרת

אנחנו קצת אנשים
וקצת כמו ניירות
כי מהצד אפשר לראות
איך החיים מקפלים אותנו
עד שאנחנו מתקמטים
קצת אנשים
וקצת כמו תמונות
כל החיים במסגרות

אסור להאשים אותנו,
זה הטבע זה אנחנו

A Few People

We are just a few people
We are a little like papers
And when you look at us from the outside
You can see how life is creasing us
Until we get wrinkled
We are just a few people
And a little like photographs
Our whole lives are in frames
You mustn't blame us
It's just human nature

Once again, my mood is all messed up
Once again, I'm pushing away everything except the instant gratification
And everyone is probably right, I'm always walking on thin ice
The waters deep below me, but I'm stubborn
Until my pockets are full and we achieve all our dreams
Maybe we'll fill in all the cracks in our hearts
Maybe we'll shut the mouths of a few people I know
Just to see all those who badmouthed me silent
Between existence and nonexistence, between genius and complete idiot
It's not exactly a life when someone else decides how you're going to live
Sometimes you're not alive even though you have a pulse
I dream of the light from the stage even when there's not a glimmer on the horizon

We are just a few people
We are a little like papers
And when you look at us from the outside
You can see how life is creasing us
Until we get wrinkled
We are just a few people
And a little like photographs
Our whole lives are in frames
You mustn't blame us
It's just human nature

So I sing for everyone who's like me
For the paupers who will one day be worth millions
For everyone whose bodies are raging with hormones
Your greatest motivation will grow out of your destitution
For everyone who has childhood dreams in their blood
And who will come in through the window when the door's locked
Standing for hours in front of the mirror and imagining the way
Going back to your hometown and everyone cheering for the king
I dedicate this to everyone who has trouble with boundaries
It doesn't mean you're crazy because you think differently
To everyone in whose bones the fire is burning
Hold on tight because this train is not stopping

We are just a few people
We are a little like papers
And when you look at us from the outside
You can see how life is creasing us
Until we get wrinkled
We are just a few people
And a little like photographs
Our whole lives are in frames

You mustn't blame us,
It's just human nature