אושר - The Ultras перевод на немецкий

אושר

אתמול ניסיתי להחזיר להם וזה עלה ביוקר
אין לי טעם כבר לקום בבוקר
אין לי מקום בהסעה וזה גם ככה בחיים
אלוהים, מה עשיתי להם שהם תמיד רעים אליי?
אני עוד אתפוצץ על מישהו, בא לי לזרוק כיסא
מבט אכזר בעיניים, הם נהנים מזה
כשאתה שואל אותי בבית אני מעביר נושא
והאמת שאין לך שום מושג מה אני עושה
אני בסך הכול ילד, ואם אשכח מילא
אבל כל מילה נשארת עושה בגוף צלקת
מסתגר בחדר, נועל טוב את הדלת
אף אחד לא ייכנס כאן חוץ מהשקט
אני לא גדול כמוהם, אני לא חזק כמוהם
כל יום נהיה סיוט, כזה שאפילו בחלום אין
אני מולם זה לא פייר, נועל סודות בלוקר
ואיך יהיה לי אור בלב כשאין לי אור באופק?

אחרי גשמים תבוא פריחה
הכי חשוך לפני זריחה
וכשיגיע הבוקר
מה יביא לי הבוקר?
ואיך אבי תמיד אמר
יבוא מתוק אחרי המר
נדבר קצת על אושר
עוד נדבר רק על אושר

סלח לי ילד שהעולם הזה דפקט
איך הם לא רואים כמה אתה יפה?
בוא תשב ותספר לי ילד, אני יודע שקשה
אבל הבעיה בהם תפסיק לחשוב שאתה אשם
אנא סלח לי ילד שלא ראיתי את זה לפני
איך השארתי אותך לבד להתמודד
והילדים ההם רעים כאלה
איך לא נקרע להם הלב כשהם יודעים שבגללם אתה בוכה
אנא סלח לי ילד
כי בשבילך אזיז הרים
אני אצעק כל כך חזק עד שאקרע את המיתרים
מוכן לצאת להילחם רק כדי לתת לך חיים מאושרים
ומה בסך הכל ביקשת - חברים?
אז מה דפוק פה בעולם ולמה אין בו צדק
ואיך לנשק החדש הזה קוראים מקלדת
אתה שבור לרסיסים הפסיכולוגים מנסים
הנשמה שבורה מתי ימציאו לה כבר דבק?

אחרי גשמים תבוא פריחה
הכי חשוך לפני זריחה
וכשיגיע הבוקר
מה יביא לי הבוקר?
ואיך אבי תמיד אמר
יבוא מתוק אחרי המר
נדבר קצת על אושר
עוד נדבר רק על אושר

איך הזמן עובר מהר, כבר לא ילדים
את החולצת בית ספר שלנו החליפו מדים
ובגדוד שלי ידעתי אין מקום לפחדים
אבל בקיטבג שלי עדיין אני סוחב את השדים
אתה תראה יבוא היום שבו תשב ותצחק
איך התקופה ההיא הפכה אותך לגבר חזק
ואיך מלא בלב ולא פחות מלא בארנק
וכל מה שתמיד חלמת התגשם בענק

Glück

Gestern versuchte ich, es ihnen heimzuzahlen, und das kam mich teuer zu stehen.
Ich habe keine Lust mehr, morgens aufzustehen.
Ich habe keinen Platz im Shuttle, und so ist es auch im Leben.
Gott, was habe ich ihnen getan, dass sie immer so gemein zu mir sind?
Ich werde noch an jemandem explodieren, ich möchte einen Stuhl werfen.
Ein grausamer Blick in ihren Augen, sie genießen das.
Wenn du mich zu Hause fragst, wechsle ich das Thema.
Und die Wahrheit ist, du hast keine Ahnung, was ich mache.
Ich bin doch nur ein Kind, und wenn ich es vergesse, dann sei es so.
Aber jedes Wort bleibt und hinterlässt eine Narbe im Körper.
Ich schließe mich im Zimmer ein, verriegele die Tür gut.
Niemand wird hier hereinkommen außer der Stille.
Ich bin nicht so groß wie sie, ich bin nicht so stark wie sie.
Jeder Tag wird zum Albtraum, so einen gibt es nicht einmal im Traum.
Ich gegen sie, das ist nicht fair, ich schließe Geheimnisse im Spind ein.
Und wie soll Licht in meinem Herzen sein, wenn kein Licht am Horizont ist?

Nach dem Regen wird die Blüte kommen.
Am dunkelsten ist es vor der Dämmerung.
Und wenn der Morgen kommt,
was wird der Morgen mir bringen?
Und wie mein Vater immer sagte,
das Süße kommt nach dem Bitteren.
Wir werden ein wenig über Glück sprechen.
Wir werden nur noch über Glück sprechen.

Verzeih mir, Kind, dass diese Welt defekt ist.
Wie können sie nicht sehen, wie schön du bist?
Komm, setz dich und erzähl mir, Kind, ich weiß, es ist schwer.
Aber das Problem liegt bei ihnen, hör auf zu denken, dass du schuld bist.
Bitte verzeih mir, Kind, dass ich das nicht früher gesehen habe.
Wie konnte ich dich allein damit fertigwerden lassen?
Und diese Kinder sind so gemein.
Wie kann es ihnen nicht das Herz zerreißen, wenn sie wissen, dass du ihretwegen weinst?
Bitte verzeih mir, Kind.
Denn für dich werde ich Berge versetzen.
Ich werde so laut schreien, bis meine Stimmbänder reißen.
Bereit, in den Kampf zu ziehen, nur um dir ein glückliches Leben zu ermöglichen.
Und was hast du denn schon verlangt – Freunde?
Was ist also kaputt an dieser Welt und warum gibt es keine Gerechtigkeit?
Und wie nennt man diese neue Waffe – Tastatur?
Du bist in tausend Stücke zerbrochen, die Psychologen versuchen es.
Die Seele ist zerbrochen, wann wird man endlich Klebstoff für sie erfinden?

Nach dem Regen wird die Blüte kommen.
Am dunkelsten ist es vor der Dämmerung.
Und wenn der Morgen kommt,
was wird der Morgen mir bringen?
Und wie mein Vater immer sagte,
das Süße kommt nach dem Bitteren.
Wir werden ein wenig über Glück sprechen.
Wir werden nur noch über Glück sprechen.

Wie schnell die Zeit vergeht, wir sind keine Kinder mehr.
Unsere Schulhemden wurden durch Uniformen ersetzt.
Und in meinem Bataillon wusste ich, es gibt keinen Platz für Ängste.
Aber in meinem Seesack schleppe ich immer noch die Dämonen mit mir.
Du wirst sehen, der Tag wird kommen, an dem du dasitzen und lachen wirst.
Wie diese Zeit dich zu einem starken Mann gemacht hat.
Und wie dein Herz voll ist und dein Geldbeutel nicht weniger.
Und alles, wovon du immer geträumt hast, ist im großen Stil wahr geworden.