Adam Tzair Adam Zaken - הגבעטרון перевод на немецкий

Adam Tzair Adam Zaken

זקן משקיף אל עברו
סופר את תמרוריו
אחד אחד לפי התור
בטרם יום ערב.

נזכר כיצד סלל דרכו
בארץ אבנים
היכן בנה לו בית,
מתי הוליד בנים.

זקן משקיף אל עברו
ובלבו אורה,
חיים שלמים וארוכים
צופים בו חזרה.

כי לשקיעה כמו לזריחה
יש צבע ארגמן,
ואין אילן בלי שרשים
ופרי ללא ניצן.
ואין סופים בלי התחלה,
והתחלות בלי סוף,
והנופים הם האדם,
והאדם הוא נוף.

צעיר משקיף אל עתידו
סופר חלומותיו,
אחד אחד לפי התור
עד שיבוא הסתיו.

לאן יוביל אותו שבילו
בארץ אבנים,
היכן יבנה לו בית,
מתי יוליד בנים.

צעיר משקיף אל עתידו,
ובלבו תקווה,
שבדרכו אשר יבחר
יגיע עד שיבה.

כי לשקיעה כמו לזריחה
יש צבע ארגמן,
ואין אילן בלי שרשים
ופרי ללא ניצן.
ואין סופים בלי התחלה,
והתחלות בלי סוף,
והנופים הם האדם,
והאדם הוא נוף.

צעיר משקיף אל עתידו,
ובלבו תקווה,
שבדרכו אשר יבחר
יגיע עד שיבה.

זקן משקיף אל עברו,
ובלבו אורה.
חיים לכל האורך
צופים בו חזרה.

אדם צעיר אדם זקן
זה טבע העולם,
שהמרחק שביניהם
הולך ונעלם.

כי לשקיעה כמו לזריחה
יש צבע ארגמן,
ואין אילן בלי שרשים
ופרי ללא ניצן.
ואין סופים בלי התחלה,
והתחלות בלי סוף,
והנופים הם האדם,
והאדם הוא נוף.

Junger Mann, alter Mann

Ein Alter blickt auf seine Vergangenheit,
zählt seine Wegmarken,
eine nach der anderen, der Reihe nach,
bevor der Tag sich neigt.

Erinnert sich, wie er seinen Weg bahnte
im Land der Steine,
wo er sich ein Haus baute,
wann er Kinder zeugte.

Ein Alter blickt auf seine Vergangenheit,
und in seinem Herzen ist Licht,
ein ganzes, langes Leben
blickt auf ihn zurück.

Denn dem Sonnenuntergang wie dem Sonnenaufgang
ist die Farbe Purpur eigen,
und kein Baum ist ohne Wurzeln
und keine Frucht ohne Knospe.
Und kein Ende ohne Anfang,
und Anfänge ohne Ende,
und die Landschaften sind der Mensch,
und der Mensch ist Landschaft.

Ein Junger blickt auf seine Zukunft,
zählt seine Träume,
einen nach dem anderen, der Reihe nach,
bis der Herbst kommt.

Wohin sein Pfad ihn führen wird
im Land der Steine,
wo er sich ein Haus bauen wird,
wann er Kinder zeugen wird.

Ein Junger blickt auf seine Zukunft,
und in seinem Herzen ist Hoffnung,
dass auf dem Weg, den er wählt,
er das Greisenalter erreicht.

Denn dem Sonnenuntergang wie dem Sonnenaufgang
ist die Farbe Purpur eigen,
und kein Baum ist ohne Wurzeln
und keine Frucht ohne Knospe.
Und kein Ende ohne Anfang,
und Anfänge ohne Ende,
und die Landschaften sind der Mensch,
und der Mensch ist Landschaft.

Ein Junger blickt auf seine Zukunft,
und in seinem Herzen ist Hoffnung,
dass auf dem Weg, den er wählt,
er das Greisenalter erreicht.

Ein Alter blickt auf seine Vergangenheit,
und in seinem Herzen ist Licht.
Ein Leben in seiner ganzen Länge
blickt auf ihn zurück.

Junger Mensch, alter Mensch,
das ist die Natur der Welt,
dass der Abstand zwischen ihnen
schwindet und vergeht.

Denn dem Sonnenuntergang wie dem Sonnenaufgang
ist die Farbe Purpur eigen,
und kein Baum ist ohne Wurzeln
und keine Frucht ohne Knospe.
Und kein Ende ohne Anfang,
und Anfänge ohne Ende,
und die Landschaften sind der Mensch,
und der Mensch ist Landschaft.