Текст и перевод песни The Dudaim - שיירת הרוכבים

שיירת הרוכבים

בין הרי הסלע הכהים
בין הרי הסלע הגבוהים,
לילה, לילה, מול ירח
הפולח בעבים,
תתעורר שיירת הרוכבים.

הם רוכבים ושרים
לרגלי ההרים,
הם רוכבים לבדם
שם בוואדי, מול הים.

לבם הומה עצבת
גבם עייף עד מוות
ומבטם תועה בכוכבים.
אבל, אל מול הרוח,
כאיש אחד תנוע,
תנוע לה שיירת הרוכבים.

הם רוכבים ושרים
לרגלי ההרים,
הם רוכבים לבדם
שם בוואדי, מול הים.

הם יצאו לדרך בסערה
הם יצאו לעיר הנצורה
אך אי שם בלב הוואדי,
עת הרעימו הרובים
נלכדה שיירת הרוכבים.

הם רוכבים ושרים
לרגלי ההרים,
הם רוכבים לבדם
שם בוואדי, מול הים.

Convoy of Riders

Amongst the dark, rocky mountains
Amongst the lofty, rocky mountains,
Night, night, in front of a moon
breaking through the clouds,
The convoy of riders will awaken.

They ride and sing
At the foot of the mountains,
They ride alone
There in the valley, in front of the sea.

Their hearts buzz with sadness
Their backs are tired, to death
And their gaze wanders amongst the stars.
But, in the face of the wind,
As one man will move,
The convoy of riders will move.

They ride and sing
At the foot of the mountains,
They ride alone
There in the valley, in front of the sea.

They set out on their journey in a storm
They left for the besieged city
But somewhere in the heart of the valley,
When the guns thundered,
The convoy of riders was captured.

They ride and sing
At the foot of the mountains,
They ride alone
There in the valley, in front of the sea.