מחרוזת: שם הרחק ביער - זוהר ארגוב перевод на немецкий

מחרוזת: שם הרחק ביער

שם הרחק ביער אלון עתיק ניצב.
ולידו בדשא נפרטיזן שכב.
והוא שכב בלי נוע .
שוב אינו נרדם.
תלתלי זהב לו רוח תפזרם.
ולידו בדשא אמא שכולה.
בדמעות וצער .
לוחשת אומללה.
אותך בני גידלתי שמרתי מכל רע.
אך כדור עופרת בך בני פגע.
היה היתה לי אישה אשת חיל .
מהלכה ממני בדמי הליל.
לקחה איתה את בני הקטן.
את בני מחמדי.
יהונתן.
מי פילל פילל.
ומי מילל מילל.
שכזאת הקראני לעזאזל.
ילדי הרחובות .
רוגמים בי אבן.
קוראים לי שיכור .
ממרמרים את חיי.
אך למה ומדוע תשנאוני אחיי.
בגללך הבקבוק.
ליבי סדוק.
מי מילל מילל .
ומי פילל פילל שכזאת יקראני לעזאזל.
עמוק עמוק העצב בעיניים.
עמוק עמוק היין במרתף.
הלילה את ליבי אקרע לשתיים.
לך ולגביע הנוטף.
אל תשאליני אל.
אל תשאליני איך.
בני אדם נולדו לסבול ולחייך.
בני אדם נולדו לשכוח וללכת.
כרוח הנושבת בשלכת .
דולף דולף הברז.
דולף ומילל.
אמרו עליי שנות אלף.
שנות אלף שבלב.
זמר ליבי נא לאילן .
זמר נא לעולם.
במרתפי יש רוח מיללת.
במרתפים אין אור בחלונות.
אבל אתה בוכה שם כמו ילד.
אבל אדם חולם שם חלומות.
אל תשאליני אל.
אל תשאליני איך.
גם אתה אינך יודע מה הולך.
מתי ישנו מקום.
שבו עומדים מלכת.
שבו יתום העץ.
גם אני שלכת.
אמור .
אמור.
אמור.
אמור.

Medley: Dort weit im Wald

Dort weit im Wald steht eine alte Eiche.
Und neben ihr im Gras lag ein Partisan.
Und er lag da, regungslos.
Er schlief nicht mehr ein.
Seine goldenen Locken zerzauste der Wind.
Und neben ihm im Gras eine trauernde Mutter.
In Tränen und Kummer.
Flüstert sie unglücklich.
Dich, mein Sohn, zog ich groß, bewahrte dich vor allem Bösen.
Doch eine Bleikugel traf dich, mein Sohn.
Ich hatte eine Frau, eine tüchtige Frau.
Sie ging von mir in der Stille der Nacht.
Nahm meinen kleinen Sohn mit sich.
Meinen geliebten Sohn.
Jonathan.
Wer hätte das geahnt, geahnt.
Und wer hätte geklagt, geklagt.
Dass mir so etwas widerfahren würde, zum Teufel.
Die Kinder der Straße.
Bewerfen mich mit Steinen.
Nennen mich einen Säufer.
Machen mein Leben bitter.
Aber warum, weshalb hasst ihr mich, meine Brüder?
Wegen dir, Flasche.
Ist mein Herz zerbrochen.
Wer hätte geklagt, geklagt.
Und wer hätte geahnt, geahnt, dass mir so etwas widerfahren würde, zum Teufel.
Tief, tief ist die Trauer in den Augen.
Tief, tief ist der Wein im Keller.
Heute Nacht zerreiße ich mein Herz entzwei.
Für dich und den tropfenden Kelch.
Frag mich nicht, oh nein.
Frag mich nicht, wie.
Menschen sind geboren, um zu leiden und zu lächeln.
Menschen sind geboren, um zu vergessen und zu gehen.
Wie der Wind, der durch das Herbstlaub weht.
Es tropft, tropft der Wasserhahn.
Tropft und klagt.
Man spricht bei mir von tausend Jahren.
Tausend Jahre im Herzen.
Singe, mein Herz, bitte zum Baum.
Singe bitte zur Welt.
In meinen Kellern weht ein klagender Wind.
In den Kellern gibt es kein Licht in den Fenstern.
Aber du weinst dort wie ein Kind.
Aber ein Mensch träumt dort Träume.
Frag mich nicht, oh nein.
Frag mich nicht, wie.
Auch du weißt nicht, was geschieht.
Wann gibt es einen Ort.
Wo man innehält.
Wo der Baum verwaist ist.
Auch ich bin Herbstlaub.
Sag.
Sag.
Sag.
Sag.