Текст и перевод песни חוה אלברשטיין - Kalaniot

Kalaniot

הערב בא, שקיעה בהר יוקדת
אני חולמת ורואות עיני:
הגייאה נערה קטנה יורדת
ובאש כלניות לוהט הגיא.

את הפרחים לצרור היא תלקט לה
ובשבילים המתכסים בטל
אל אמא היא נחפזת וקוראת לה:
הביטי מה הבאתי לך בסל!

כלניות, כלניות,
כלניות אדמדמות אדמוניות
כלניות, כלניות,
כלניות מטוללות חינניות.

שקיעות בהר תבערנה ותדעכנה
אבל כלניות תמיד תפרחנה
סופות לרוב תהמנה ותסערנה
אבל כלניות תמיד תבערנה

כלניות, כלניות,
כלניות אדמדמות אדמוניות
כלניות, כלניות,
כלניות מטוללות חינניות.

שנים עוברות שוב השקיעה יוקדת
הנערה גדלה יפתה בלי די
היא אל הגיא עם בחיר ליבה יורדת
ושוב כלניות פורחות בגיא

מושיט אליה בחיר ליבה ידיים
והיא צוחקת וטלולה מטל
אליו לוחשת בין הנשיקותיים
הבט נא מה הוספתי פה בסל

כלניות, כלניות,
כלניות אדמדמות אדמוניות
כלניות, כלניות,
כלניות מטוללות חינניות.

שבועות האהבה הוי תשכחנה
אבל תמיד כלניות תפרחנה
כי השבועות כלות כמו עשן הן
אך רק כלניות תמיד אותן הן

כלניות, כלניות,
כלניות אדמדמות אדמוניות
כלניות, כלניות,
כלניות מטוללות חינניות.

שנים עברו, שקיעה בהר יוקדת.
הנערה כבר סבתא, ידידי.
הנה כבר נכדתה לגן יורדת
ושוב כלניות פורחות בגיא.

וכשקוראת הנערה אליה:
"הביטי סבתא מה הבאתי לך,"
מצחוק ודמע זוהרות עיניה
והיא זוכרת שיר מזמור נשכח:

כלניות, כלניות,
כלניות אדמדמות אדמוניות
כלניות, כלניות,
כלניות מטוללות חינניות.

כן, הדורות באים חולפים בלי גמר
אך לכל דור יש כלנית וזמר.
אשרי האיש אם בין סופות ורעם
פרחה הכלנית לו, לו רק פעם.

Anemones

The evening has come, the sunset on the mountain burns
I dream and my eyes behold:
A young maid comes down from the hill
And the valley burns with fire of anemones.

She gathers the flowers in a bundle
And along the path covered with dew
She runs to her mother and calls to her:
Look what I brought you in a basket!

Anemones, anemones,
Red and crimson anemones
Anemones, anemones,
Charming and lively anemones.

Sunsets on the mountain will burn and fade
But anemones will always bloom
Storms will often blow and rage
But anemones will always burn

Anemones, anemones,
Red and crimson anemones
Anemones, anemones,
Charming and lively anemones.

Years pass and the sunset burns again
The girl has grown up, beautiful beyond words
She comes down to the valley with the chosen one of her heart
And again anemones bloom in the valley

The chosen one of her heart stretches out his hands to her
And she laughs and is dewy with dew
She whispers to him between kisses:
Look what I added to the basket here

Anemones, anemones,
Red and crimson anemones
Anemones, anemones,
Charming and lively anemones.

The weeks of love, oh, they will be forgotten
But anemones will always bloom
Because the weeks end like smoke
But only anemones are always the same

Anemones, anemones,
Red and crimson anemones
Anemones, anemones,
Charming and lively anemones.

Years have passed, the sunset burns on the mountain.
The girl is already a grandmother, my friend.
Here is her granddaughter coming down to the garden
And again anemones bloom in the valley.

And when the girl calls to her:
"Look, grandmother, what I brought you,"
Her eyes shine with laughter and tears
And she remembers a forgotten song:

Anemones, anemones,
Red and crimson anemones
Anemones, anemones,
Charming and lively anemones.

Yes, generations come and go without end
But every generation has its own anemone and its own song.
Blessed is the man if among storms and thunder
An anemone blooms for him, even just once.