Текст и перевод песни חוה אלברשטיין - Kineret

Kineret

שם הרי גולן, הושט היד וגע בם!
בדממה בוטחת מצווים: עצור.
בבדידות קורנת נם חרמון הסבא
וצינה נושבת מפסגת הצחור.

שם על חוף הים יש דקל שפל צמרת
סתור שיער הדקל כתינוק שובב,
שגלש למטה ובמי כינרת
ובמי כינרת משכשך רגליו.

מה ירבו פרחים בחורף על הכרך,
דם הכלנית וכתם הכרכום.
יש ימים פי שבע אז ירוק הירק,
פי שבעים תכולה התכלת במרום.

גם כי אוורש ואהלך שחוח,
והיה הלב למשואות זרים -
איך אוכל לבגוד בך, איך אוכל לשכוח
איך אוכל לשכוח חסד נעורים?

שם הרי גולן, שם הרי גולן, שם...

Kineret

Là, les monts du Golan, tends la main et touche-les !
Dans le silence confiant, ils commandent : Arrête-toi.
Dans la solitude rayonnante, le vieux Hermon dort
et un vent froid souffle du sommet blanc.

Là, sur le rivage de la mer, il y a un palmier à cime basse
ses cheveux cachés comme un enfant espiègle,
qui a glissé vers le bas et dans les eaux du Kineret
et dans les eaux du Kineret, il éclabousse ses pieds.

Combien de fleurs fleuriront en hiver sur le rocher,
le sang de l'anémone et la tache du crocus.
Il y a des jours, sept fois plus, alors le vert est vert,
septante fois plus bleu est le bleu en haut.

Même si je vagabonde et que je deviens un vagabond,
et que mon cœur devient un phare pour les étrangers -
comment puis-je te trahir, comment puis-je oublier,
comment puis-je oublier la grâce de la jeunesse ?

Là, les monts du Golan, là, les monts du Golan, là...