Текст и перевод песни חוה אלברשטיין - כיפה אדומה

עת יומנו הפרא נמחה כדימעה
מערים ויערות, משנה וחודש,
הולכת בדרך כיפה אדומה,
ללקוט פרח בר בחורש.
ויוצאים אחריה פרה ואווז
וחתול מדדה על משענת -
כסיפור שאבד, כניגון מיני אז,
כבת צחוק נשכחה ונושנת.
כבת צחוק נשכחה ונושנת.
ועומדות מרחוק השנים הבאות
ולשוא ולשוא תמיהותינו כה רבו
ומוצץ לו ירח עירום אצבעו
כבימי בראשית, בחייק אבא.
ואנחנו שותקים. אדמה עשבית
בירקרק הריסים מפרפרת...
ועינינו עצמנו - ולפתע נביט
והנה כבר חשכה הצמרת.
והנה כבר חשכה הצמרת.

Его дикий дневник был стерт как слеза
Из городов и лесов, суб и месяц,
Идя по пути Красной Шапочки,
Вырвать полевой цветок в лесу.
И идут за ней корова и гусь
И кот ковылял по подлокотнику -
Как потерянная история, как сексуальная игра тогда,
Как дочь смеха забыта и засыпает.
Как дочь смеха забыта и засыпает.
И впереди ближайшие годы
И напрасно и напрасно наши недоумения так много
И сосать его луна голый палец
Как в дни бытия, на коленях отца.
И мы молчим. Травянистая почва
Зеленоватые ресницы трепещут...
И сами глаза-и вдруг мы посмотрим
И вот уже наступила темнота.
И вот уже наступила темнота.