Текст и перевод песни חוה אלברשטיין - החיטה צומחת שוב

החיטה צומחת שוב

שדות שפוכים הרחק מאופק ועד סף
וחרובים וזית וגלבוע -
ואל ערבו העמק נאסף
ביופי שעוד לא היה כמוהו.
זה לא אותו העמק, זה לא אותו הבית,
אתם אינכם ולא תוכלו לשוב
השביל עם השדרה, ובשמיים עיט
אך החיטה צומחת שוב
מן העפר המר העיריות עולות
ועל הדשא ילד וכלבו
מואר החדר ויורדים לילות
על מה שבו ומה שבליבו
זה לא אותו העמק...
וכל מה שהיה אולי יהיה לעד
זרח השמש שוב השמש בא
עוד השירים שרים אך איך יוגד
כל המכאוב וכל האהבה
הן זה אותו העמק, הן זה אותו הבית
אבל אתם הן לא תוכלו לשוב
ואיך קרה, ואיך קרה ואיך קורה עדיין
שהחיטה צומחת שוב.

The Wheat Grows Again

Fields spilled far from horizon to threshold,
And carobs and olives and Gilboa,
And to its evening the valley was gathered,
In a beauty that had never been like it.
This is not the same valley, this is not the same house,
You are not and cannot return
The path with the avenue, and an eagle in the sky,
But the wheat grows again
From the bitter dust the cities rise
And on the lawn a child and his dog
The room is lit and nights descend
On what was in it and what is in his heart
This is not the same valley...
And all that was will perhaps be forever
The sun has risen again, the sun has come
The songs still sing, but how can it be said
All the pain and all the love
For it is the same valley, it is the same house
But you cannot return
And how did it happen, and how did it happen, and how does it still happen
That the wheat grows again.