Текст и перевод песни חוה אלברשטיין - ילדי איננו ילד עוד

ילדי איננו ילד עוד

ילדי איננו ילד עוד
עיניו טובלות בתכלת עוד
אך כבר במבטיו האש
הוא שב אלי אחר כל כך
שותק אבל זוכר כל כך
מילים קצרות כמו קרב וכמו מוקש

ילדי איננו ילד לא איננו ילד
ידיו נגעו בפלד בימים של אש
ימינו אלה
כן הוא שב אחר כל כך
שותק אבל זוכר כל כך
מילים קצרות כמו קרב וכמו מוקש

אותו תלתל אותו סנטר
ובכל זאת משהו אחר
משם מן הקווים נשקף
הוא שב אלי עם חול נודד
אבל את ילדותו איבד
אי שם במוצבים ובמרדף

ילדי איננו ילד לא איננו ילד
עשן ימינו אלה מעיניו נשקף
עיניים תכלת
כן הוא שב עם חול נודד
אבל את ילדותו איבד
אי שם במוצבים ובמרדף

ילדי איננו ילד לא איננו ילד
עשן ימינו אלה מעיניו נשקף
עיניים תכלת

לו נשאר כמו לפנים
אותו הילד ששנים
צמח פה על ידי
אבל לשווא אין כל תועלת כבר
ידיו נגעו בפלד כבר
ילדי איננו ילד כבר

Mon enfant n'est plus un enfant

Mon enfant n'est plus un enfant
Ses yeux sont encore baignés d'azur
Mais dans son regard, le feu
Il me revient après tant de temps
Il est silencieux, mais se souvient tellement
Des mots courts comme une bataille et comme un piège

Mon enfant n'est plus un enfant, non, il n'est plus un enfant
Ses mains ont touché l'acier dans les jours de feu
Ces jours-ci
Oui, il revient après tant de temps
Il est silencieux, mais se souvient tellement
Des mots courts comme une bataille et comme un piège

La même boucle, le même menton
Et pourtant, quelque chose de différent
Là, à travers les lignes, il se reflète
Il me revient avec du sable errant
Mais il a perdu son enfance
Quelque part dans les avant-postes et dans la poursuite

Mon enfant n'est plus un enfant, non, il n'est plus un enfant
La fumée de ces jours-ci se reflète dans ses yeux
Des yeux azur
Oui, il revient avec du sable errant
Mais il a perdu son enfance
Quelque part dans les avant-postes et dans la poursuite

Mon enfant n'est plus un enfant, non, il n'est plus un enfant
La fumée de ces jours-ci se reflète dans ses yeux
Des yeux azur

S'il était resté comme avant
Le même enfant qui pendant des années
A grandi ici à mes côtés
Mais en vain, il n'y a plus aucune utilité
Ses mains ont déjà touché l'acier
Mon enfant n'est plus un enfant