נחמה - חוה אלברשטיין перевод на немецкий

נחמה

ולכאורה עסקנו בשלנו
רק בשלנו
בלי לבקש גדולות ונצורות.
שלווה מופרת
וכבר אחרת
ואין טעם לכסות
כי בפתח נכנסות -
התמורות.

מי שצמא לכל מחווה של חסד,
אוזנו תופסת -
איך הקריאות חוצות את הרחוב
שואל עדיין
שואל מאין
כן, מאין כוחות לשאוב.

זה בזו נביט
ונתמה שנית
אם ראינו נכונה
לפעמים אני
לפעמים אתה
כה זקוקים לנחמה.

מי שחווה את בערת הקיץ,
ליבו לבית
ופני הנוף ראי לחרדותיו.
את מי ישביע
את מי ירגיע
ועל מה יתפלל עד סתיו.

זה בזו נביט
ונתמה שנית
אם ראינו נכונה
לפעמים אני
לפעמים אתה
כה זקוקים לנחמה.

Trost

Und scheinbar kümmerten wir uns um das Unsere,
nur um das Unsere,
ohne Großes und Bedeutendes zu erbitten.
Die Ruhe gestört
und schon anders
und es hat keinen Sinn, es zu verbergen,
denn durch die Tür treten ein –
die Veränderungen.

Wer nach jeder Geste der Güte dürstet,
dessen Ohr vernimmt –
wie die Rufe die Straße durchqueren.
Fragt noch immer,
fragt woher,
ja, woher die Kräfte schöpfen.

Einander sehen wir an
und wundern uns erneut,
ob wir richtig sahen.
Manchmal ich,
manchmal du,
so sehr brauchen wir Trost.

Wer die Glut des Sommers erlebte,
dessen Herz ist beim Heim,
und das Antlitz der Landschaft Spiegel seiner Ängste.
Wen wird er sättigen,
wen wird er beruhigen,
und wofür wird er beten bis zum Herbst.

Einander sehen wir an
und wundern uns erneut,
ob wir richtig sahen.
Manchmal ich,
manchmal du,
so sehr brauchen wir Trost.