Текст и перевод песни חוה אלברשטיין - נחמה

נחמה

ולכאורה עסקנו בשלנו
רק בשלנו
בלי לבקש גדולות ונצורות.
שלווה מופרת
וכבר אחרת
ואין טעם לכסות
כי בפתח נכנסות -
התמורות.

מי שצמא לכל מחווה של חסד,
אוזנו תופסת -
איך הקריאות חוצות את הרחוב
שואל עדיין
שואל מאין
כן, מאין כוחות לשאוב.

זה בזו נביט
ונתמה שנית
אם ראינו נכונה
לפעמים אני
לפעמים אתה
כה זקוקים לנחמה.

מי שחווה את בערת הקיץ,
ליבו לבית
ופני הנוף ראי לחרדותיו.
את מי ישביע
את מי ירגיע
ועל מה יתפלל עד סתיו.

זה בזו נביט
ונתמה שנית
אם ראינו נכונה
לפעמים אני
לפעמים אתה
כה זקוקים לנחמה.

Comfort

And ostensibly we were occupied with our own
Only with our own
Without asking for anything great or magnificent.
Peace was broken,
Already different
And there's no point covering it up
Because changes are
Entering through the door.

The one who's thirsting for any gesture of kindness,
His ear catches
How the cries cross the street
Still wondering,
Wondering from where,
Yes, from where to draw strength.

We look into each other
And again wonder
Whether we saw right
Sometimes I,
Sometimes you,
So much need comfort.

One who has lived through the heat of the summer
His heart to a house
And the scenery a mirror to his worries
Whom will he satisfy
Whom will he calm
And what will he pray for till autumn.

We look into each other
And again wonder
Whether we saw right,
Sometimes I,
Sometimes you,
So much need comfort.