Текст и перевод песни חוה אלברשטיין - פנס בודד

פנס בודד

היה היה פנס בודד
בקצה שכונה
והוא האיר את ילדותנו הקטנה
והוא האיר את משחקי המחבואים
ולאורו היו הקדרים באים

כשהשוטרים כמעט תפסו את הגנב
היה קולה של אמא רץ בתחנוניו
"הביתה, בוא לארוחה, כבר מאוחר
"כבר זמן לשכב לישון, צריך לקום מחר"

רק עוד רגע אמא, רק עוד רגע קט
את תמיד הורסת כשכבר כמעט
לא הספקנו לשחק מעט אפילו
אבל תחנונינו לא הועילו

היה היה פנס בודד
בקצה שכונה
ועל ידו גדר ושער וגינה
ושם אמרתי לה את שאומרים כולם
על מפתני כל הבנות שבעולם

וכשידי, שכבר מיליון עלים תלשה
רק ללטף ביקשה לה, את חלקה ראשה
אמרה, "סליחה, יש לי בחינה בסמינר
"כבר זמן לשכב לישון, צריך לקום מחר"

רק עוד רגע רינה, רק שניה אחת
את תמיד הורסת כשכבר כמעט
לא הספקנו לפטפט מעט אפילו
אבל תחנוניי אז לא הועילו

היה היה פנס בודד -- חלפו שנים
ואור אחר עכשיו מאיר בשיכונים
והשכונות מצאו מקלט בפזמונים
אבל אותם קולות ברחוב ובגנים

וכשפספוס נשען בחוץ על אופניו
והחצר כולה מלאה בשריקותיו
אני יוצא אל המרפסת וקורא
"שמע ילד, לך הביתה או אני יורד"

רק עוד רגע ילד, רק עוד רגע קט
לא נורא, שחק קצת, צעק אבל מעט
אז רציתי להפחיד אותו כאילו
אבל לא ירדתי אפילו

היה היה פנס בודד

Lonely Lamppost

There once was a lonely lamppost
At the edge of the neighborhood
And it illuminated our small childhood
And it illuminated our games of hide-and-seek
And under its light would come the magicians

When the policemen almost caught the thief
Mother's voice came running with her pleas
"Come home, it's time to eat, it's getting late
"It's time to go to bed, you have to get up tomorrow"

Just a moment longer, Mom, just a little bit longer
You always ruin everything when we're almost there
We didn't even have time to play a little bit
But our pleas were no use

There once was a lonely lamppost
At the edge of the neighborhood
And next to it a fence and a gate and a yard
And there I told her what everyone says
On the doorstep of every girl in the world

And when my hand, which had already picked a million leaves
Just asked to caress a part of her head
She said, "Excuse me, I have an exam at the seminary
"It's time to go to bed, you have to get up tomorrow"

Just a moment longer, Rina, just a second
You always ruin everything when we're almost there
We didn't even have time to chat a little bit
But my pleas didn't help then

There once was a lonely lamppost -- years have passed
And another light now shines in the housing projects
And the neighborhoods have found refuge in songs
But the same voices in the streets and gardens

And when Misfit leans on his bicycle outside
And the whole yard is filled with his whistles
I go out to the balcony and call out
"Hey kid, go home or I'll come down there"

Just a moment longer, kid, just a little bit longer
It's okay, play a little, scream but just a little
So I wanted to scare him, sort of
But I didn't even go downstairs

There once was a lonely lamppost