Текст и перевод песни חוה אלברשטיין - Mirdaf

Mirdaf

ארץ טובה שהדבש בעורקיה
אך דם בנחליה כמים נוזל.
ארץ אשר הרריה נחושת
אבל עצביה ברזל.
ארץ אשר מרדפים קורותיה,
אלפיים דפים ועוד דף,
עד שנשרף
עוד מעט כל חמצן ריאותיה
בגלל מרוצת המרדף

ארץ אשר ירדפוה אויביה
והיא את אויביה תרדוף במרדף.
היא את אויביה תשיג, אך אויביה
הם לא ילכדוה בכף.
זו הרואה את חייה מנגד
תלויים כעלה הנידף.
היא יראה,
אבל כמו לא היתה כלל מודאגת
תמתין עד לתום המרדף.

תום המרדף מסתתר בנקיק
ומצפין את פניו במחבוא, במחבוא,
אך לסופו הוא יבוא כמו השמש
אשר ממזרח היא תבוא.
אז לא יותר אמהות תקוננה
ולא על בניהם האבות,
כן הוא יבוא
ורגלינו עד אז לא תלאינה
לרדוף בעקבי התקוות.

Mirdaf

Une terre merveilleuse où le miel coule dans ses veines
Mais le sang dans ses rivières coule comme de l'eau.
Une terre dont les montagnes sont de cuivre
Mais ses nerfs sont de fer.
Une terre dont les événements se poursuivent,
Deux mille pages et encore une page,
Jusqu'à ce qu'elle brûle
Presque tout l'oxygène de ses poumons
A cause de la course poursuite

Une terre que ses ennemis poursuivent
Et elle poursuit ses ennemis dans la poursuite.
Elle rattrapera ses ennemis, mais ses ennemis
Ils ne seront pas capturés dans la main.
Celle qui voit sa vie en face
Suspendue comme une feuille qui se balance.
Elle verra,
Mais comme si elle n'était pas du tout inquiète
Elle attendra la fin de la poursuite.

La fin de la poursuite se cache dans une gorge
Et cache son visage dans une cachette, dans une cachette,
Mais finalement, il viendra comme le soleil
Qui vient de l'est.
Alors il n'y aura plus de mères qui pleureront
Et pas pour leurs fils, les pères,
Il viendra ainsi
Et nos pieds ne se lasseront pas jusque-là
Poursuivre sur les traces de l'espoir.