לילה חניה - ירדנה ארזי , אפרים שמיר , חנן יובל перевод на немецкий

לילה חניה

ליל חניה. בקול דברים, בשחוק, בגדף
בהמולת מלאכות הוא קם, הנה הנו
כמו פני עיר נבנית פניו של שדה הקטל
בהתפרש המחנה אשר דינו

ליל חניה, ליל זמר, ליל שחקים רקוע
ליל רוב מלאכות חופזות, ליל אד מן הדוודים
ליל שמוסך את כישופה של רעות רוח
בבניינה של ממלכה, ליל נדודים

מתוך אשמורת ראשונה, בין חוף וגבע
היה נשקף פתאום מראה המלחמה
כמו הווי צוען, חבור יתד וחבל
בו חירותם של מסעות וחירומם

ליל חניה, ליל זמר...

בו מליצת סיסמות הזמן, אשר לא פרק
שירה צרופה בן יעסוק, חלילה לו
ורק הזמר הנפוץ, שלא דבר ערך
ולא שכיית חמדה הוא, יישאן במלוא

על אהבה הוא מדבר (בה הוא פותח)
ועל חובה וקרב ועול, הכל בכל
אין הוא אומר את זאת בכל דקויותיה
של השירה, אבל אומר בקול גדול

ליל חניה, ליל זמר...

עת מלחמה גם צלם הדברים האלה
היה צלמה לקול זמרת פזמון תועה
עוד ימשכו המה כמו נימה מחלב
נפשו של דור, גם בשדה זרועה

גם זה נשלב במלחמה כל זה גם יחד

כל זה מתל ומגדות נחל יהיה
עולה ביעף ושב נקטע בילל
של איש זונק ואיש יורה ואיש נופל
של איש זונק ואיש יורה ואיש נופל...

Nacht des Lagers

Nacht des Lagers. Mit dem Klang von Worten, Lachen, Schimpfen
Im Getümmel der Tätigkeiten erhebt es sich, hier ist es nun
Wie das Antlitz einer Stadt im Bau ist das Antlitz des Schlachtfelds
Wenn sich das Lager ausbreitet, das sein Gesetz hat

Nacht des Lagers, Nacht des Gesangs, Nacht des gehämmerten Himmels
Nacht vieler eiliger Arbeiten, Nacht des Dampfes aus den Kesseln
Nacht, die den Zauber der Kameradschaft webt
Im Aufbau eines Königreichs, Nacht der Wanderungen

Aus der ersten Wache, zwischen Strand und Hügel
Spiegelte sich plötzlich das Bild des Krieges
Wie Zigeunerleben, Verbindung von Pflock und Seil
Darin die Freiheit der Reisen und ihre Dringlichkeit

Nacht des Lagers, Nacht des Gesangs...

Darin die Rhetorik der Zeitparolen, mit denen sich keine
reine Poesie befasst, Gott bewahre.
Und nur das verbreitete Lied, das nichts von Wert ist
Und kein begehrenswerter Schatz ist, erklingt in Fülle.

Von Liebe spricht es (damit beginnt es)
Und von Pflicht und Kampf und Last, alles in allem.
Es sagt dies nicht in all den Feinheiten
Der Poesie, aber es sagt es mit lauter Stimme.

Nacht des Lagers, Nacht des Gesangs...

In Kriegszeiten ist auch das Bild dieser Dinge
Ihr Bild geworden zum Klang eines wandernden Refrains.
Weiterhin werden sie ziehen, wie ein Faden aus Milch,
Die Seele einer Generation, selbst im gesäten Feld.

Auch dies ist verwoben mit dem Krieg, all dies zusammen.

All dies wird vom Hügel und von Flussufern sein,
Steigt rasch auf und kehrt zurück, unterbrochen vom Heulen
Eines Mannes, der aufspringt, eines Mannes, der schießt, und eines Mannes, der fällt.
Eines Mannes, der aufspringt, eines Mannes, der schießt, und eines Mannes, der fällt...