בית - טוכטי перевод на немецкий

בית

ואיך נקרא לבית, אם המשמור עזב?
הדירה הזו ריקה, מי יחבק אותי עכשיו?
מרגיש ת'דופק של העיר
לכל עכבר פתאום יש עוד משהו להגיד

למה המילים הטובות שלך רק דוחפות ת'מפלצות?
למה רואים שאת רומזת ת'כלס רק בין השורות?
למה דרך החיוך שלך רואים שבא לבכות?
את דורכת על עצמך דרך פיזור המחמאות
אדום של גיהינום לא יתחבא בין הורוד
אם שתיקה שווה זהב אז כנראה את בחובות
אין מקום לקרוא לו בית אז צועקת ברחובות
אין מקום לרשום בו בית אז כותבת על קירות
הכאב יותר מדי גדול לא יעזרו תרופות
את שומעת נצ'י אבל מקווה שגם זה יעבור
הפצעים לא מחלימים את לא יודעת מה לעשות
אנשים כלכך קרים כמו הירח בחצות
אנשים לא מבינים את כל הקושי בלנסות
קמה כל בוקר מחדש עם הרגליים רועדות
איך המסכה הזאת נראית היום?
רגש לא נכנס הלב שלך הפך אטום

ואיך נקרא לבית, אם המשמור עזב?
הדירה הזו ריקה, מי יחבק אותי עכשיו?
מרגיש ת'דופק של העיר
לכל עכבר פתאום יש עוד משהו להגיד

ואיך נקרא לבית, אם המשמור עזב?
הדירה הזו ריקה, מי יחבק אותי עכשיו?
מרגיש ת'דופק של העיר
לכל עכבר פתאום יש עוד משהו להגיד

למה הם דורשים תג'וף שלך ואני מבקש תלב?
איך לך זה הגיוני ולי פשוט לא משתלב?
אם תראי לו את הכל תזכי לקרוא לו חבר?
משהו בשיטה הזו צועק לי רק להתרחק
הוא לא קונה ממך כבוד הארנק שלך ריק
המערכת יחסים מול העולם שלך קורס
אבא אומר שהיא בסדר, הוא גמור וצוחק
את פוחדת לפחד, הלופ הזה רק מסתובב
נמאס לי לנסות לשנוא אותך במכוון
על המחשבה שרק בזבזתי אני משלם בזמן
אם אני שואל מה נשמע זה לא מובן מאליו
איך את רבה עם כולם אבל חסרת הגנה?
מתי סיפרת לי על ריבים שהסתיימו בסליחה?
מסתובבת עם שרוואל אבל כלכך חסרת שלווה
את יכולה לצרוח אלף פעם שאני מקנא
אם לא היה לי אכפת מראש לא הייתי שואל

ואיך נקרא לבית, אם המשמור עזב?
הדירה הזו ריקה, מי יחבק אותי עכשיו?
מרגיש ת'דופק של העיר
לכל עכבר פתאום יש עוד משהו להגיד

ואיך נקרא לבית, אם המשמור עזב?
הדירה הזו ריקה, מי יחבק אותי עכשיו?
מרגיש ת'דופק של העיר
לכל עכבר פתאום יש עוד משהו להגיד

מתי מישהו יאמר לי משהו?

Zuhause

Und wie nennen wir es Zuhause, wenn der Wächter gegangen ist?
Diese Wohnung ist leer, wer wird mich jetzt umarmen?
Ich spüre den Puls der Stadt
Jede Ratte hat plötzlich noch etwas zu sagen

Warum treiben deine guten Worte nur die Monster an?
Warum sieht man, dass du die Wahrheit nur zwischen den Zeilen andeutest?
Warum sieht man durch dein Lächeln, dass du weinen möchtest?
Du trittst auf dich selbst, indem du Komplimente verteilst
Das Rot der Hölle wird sich nicht zwischen dem Rosa verstecken
Wenn Schweigen Gold wert ist, dann bist du wohl verschuldet
Es gibt keinen Ort, den man Zuhause nennen kann, also schreist du auf den Straßen
Es gibt keinen Ort, an dem man Zuhause schreiben kann, also schreibst du an die Wände
Der Schmerz ist zu groß, Medikamente werden nicht helfen
Du hörst Nechi, aber hoffst, dass auch das vorübergeht
Die Wunden heilen nicht, du weißt nicht, was du tun sollst
Die Menschen sind so kalt wie der Mond um Mitternacht
Die Menschen verstehen nicht all die Mühe des Versuchens
Du stehst jeden Morgen mit zitternden Beinen auf
Wie sieht diese Maske heute aus?
Gefühle dringen nicht ein, dein Herz ist verschlossen

Und wie nennen wir es Zuhause, wenn der Wächter gegangen ist?
Diese Wohnung ist leer, wer wird mich jetzt umarmen?
Ich spüre den Puls der Stadt
Jede Ratte hat plötzlich noch etwas zu sagen

Und wie nennen wir es Zuhause, wenn der Wächter gegangen ist?
Diese Wohnung ist leer, wer wird mich jetzt umarmen?
Ich spüre den Puls der Stadt
Jede Ratte hat plötzlich noch etwas zu sagen

Warum verlangen sie deinen Körper, und ich bitte um dein Herz?
Wie kann es für dich logisch sein und für mich einfach nicht passen?
Wenn du ihm alles zeigst, wirst du ihn dann Freund nennen dürfen?
Etwas an dieser Methode schreit mir nur, dass ich Abstand halten soll
Er kauft keinen Respekt von dir, dein Geldbeutel ist leer
Deine Beziehung zur Welt bricht zusammen
Papa sagt, sie ist in Ordnung, er ist am Ende und lacht
Du hast Angst vor der Angst, diese Schleife dreht sich nur
Ich habe es satt, dich absichtlich zu hassen
Für den Gedanken, dass ich nur verschwendet habe, zahle ich mit Zeit
Wenn ich frage, wie es dir geht, ist das nicht selbstverständlich
Wie kannst du dich mit allen streiten, aber schutzlos sein?
Wann hast du mir von Streitereien erzählt, die mit einer Entschuldigung endeten?
Du läufst mit einer Pluderhose herum, aber bist so rastlos
Du kannst tausendmal schreien, dass ich eifersüchtig bin
Wenn es mir egal wäre, hätte ich nicht gefragt

Und wie nennen wir es Zuhause, wenn der Wächter gegangen ist?
Diese Wohnung ist leer, wer wird mich jetzt umarmen?
Ich spüre den Puls der Stadt
Jede Ratte hat plötzlich noch etwas zu sagen

Und wie nennen wir es Zuhause, wenn der Wächter gegangen ist?
Diese Wohnung ist leer, wer wird mich jetzt umarmen?
Ich spüre den Puls der Stadt
Jede Ratte hat plötzlich noch etwas zu sagen

Wann wird mir jemand etwas sagen?