Текст и перевод песни טיפקס - ואולי נעשה אהבה

ואולי נעשה אהבה

שושנת פלאים ברוכת אל
פורחת לאיש ואיש
יש כל שנות חייו דורש לה
יש מוצא אותה חיש
ובדרכי חיים נטע בם
עד אם יומנו רד
כל פרח נפגוש נשאלה
"האת שושנתי? את?"
ויש ערב-חורף נוגה בא
ואבלו שדמות בר
תתבונן, תבחין דרכך -
שושנתך נקטפה כבר
אשרי האיש שנמצאה לו
ובשעתו קטף זו
ואוי לו לאיש לא הכיר בה
בדרכי חייו הוא
טוב לו, לו כבה נרו בו
וכנפל ירד בור
הן דומה הוא לעיוור זה
שחשך בעדו אור
ויש ערב-חורף נוגה בא

And Maybe We'll Make Love

Marvellous rose, blessed by God
Blooming for every man
For all his years, he seeks her
Some find her quickly
And on life's path, she takes root within them
Until our days grow dim
With every flower we encounter, we ask
"Are you my rose? Are you?"
And there's a gloomy winter evening
When the fields mourn
Look closely, examine your path -
Your rose has already been plucked
Blessed is the man who finds her
And gathers her in her prime
And woe to the man who does not recognize her
On his life's journey
Better for him to extinguish his light
And fall into a pit
For he is like a blind man
For whom the world is dark
And there's a gloomy winter evening