השיר אליך - יהורם גאון перевод на немецкий

השיר אליך

סְתָו בַּחַלּוֹנוֹת וְאוֹר בַּבַּיִת פְּנִימָה,
וְצִפִּיָּתִי כֻּלָּהּ שַׁיֶּכֶת לָךְ.
אַתְּ הַבּוֹשֵׁשָׁה לָבוֹא יָמִים יָמִימָה;
מַה דָּבָר תֹּאמְרִי לַשֶּׁקֶט שֶׁהָשְׁלַךְ?
מַה דָּבָר יַגִּיד לִבֵּךְ שֶׁלֹּא הָגַנִי?
מַהוּ אֲבַקֵּשׁ מִיָּד שֶׁלֹּא הוּשְׁטָה?
הַאֶת זֶה הַגִּיל אֲשֶׁר עוֹד לֹא בָּאַנִי?
הַאֶת תּוּגָתוֹ שֶׁעַל דְּרָכַי פָּשְׁטָה?

רוּחַ רוּחַ עַל שָׁמַיִם,
נִרְדְּמָה יְרוּשָׁלַיִם.
רוּחַ בַּמִּדְבָּר הוֹמֶה לוֹ,
נִרְדָּמִים מֵי-יָם-הַמֶּלַח.
רוּחַ, רוּחַ – הַר צוֹפִים...

כָּל יָמַי הָלְכוּ מִבְּלִי לָדַעַת אָנָה,
כָּל פִּזְמוֹן בְּפִי – תְּרוּעַת תַּאֲנִיָּה.
אַל תִּבְכִּי לָהֶם וְאַל תֵּצְאִי הַגַּנָּה,
אַל נָא תֶּאֶסְפִים אָחוֹת רַחְמָנִיָּה.
לוּ גַּם אֶקְרָאֵךְ וּקְרִיאָתִי נוֹאֶשֶׁת
לְעִצְּבוֹן יָמַי אַתְּ אַל תּוֹשִׁיטִי יָד.
לַגֵּאִים, אָחוֹת, הָרוּחַ הָעִקֶּשֶׁת,
הַגֵּאִים, אָחוֹת, לֹא יְוַתְּרוּ לָעַד.

רוּחַ רוּחַ עַל שָׁמַיִם,
נִרְדְּמָה יְרוּשָׁלַיִם.
רוּחַ בַּמִּדְבָּר הוֹמֶה לוֹ,
נִרְדָּמִים מֵי-יָם-הַמֶּלַח.
רוּחַ, רוּחַ – הַר צוֹפִים...

רַק בְּבוֹא הַיּוֹם וְלֹא אֶרְאֵךְ לָנֶצַח,
וּבְחַלּוֹנַיִךְ סְתָו לֹא יְנַשֵּׁב.
בְּכַסּוֹת עָפָר אֶת כָּל עַזֵּי-הַמֵּצַח,
בְּכַסּוֹת פְּרָחִים אֶת כָּל עַזֵּי-הַלֵּב...
אָז צְאִי אֵלַי אֶל הַסַּפְסָל, הַגַּנָּה,
וְאִמְרִי: קָרָאתָ, וַאָבוֹא סוֹף-סוֹף...
כָּל יָמַי, אָחוֹת, יָשׁוּבוּ אָז מֵאָנָה,
כָּל יָמַי, אָחוֹת, יַגִּיעוּ אָז אֶל חוֹף.

רוּחַ רוּחַ עַל שָׁמַיִם,
נִרְדְּמָה יְרוּשָׁלַיִם.
רוּחַ בַּמִּדְבָּר הוֹמֶה לוֹ,
נִרְדָּמִים מֵי-יָם-הַמֶּלַח.
רוּחַ, רוּחַ – הַר צוֹפִים...

Das Lied an dich

Herbst an den Fenstern und Licht im Haus drinnen,
und meine ganze Erwartung gehört dir.
Du bist die, die zögert zu kommen, Tage um Tage;
Was wirst du zu der Stille sagen, die sich gelegt hat?
Was wird dein Herz sagen, das nicht antwortete?
Was soll ich von einer Hand erbitten, die nicht ausgestreckt wurde?
Ist es dieses Alter, das mich noch nicht ereilt hat?
Ist es seine Trauer, die sich auf meinen Wegen ausgebreitet hat?

Wind, Wind über dem Himmel,
Jerusalem ist eingeschlafen.
Wind rauscht in der Wüste,
die Wasser des Toten Meeres schlafen ein.
Wind, Wind – Berg Scopus...

All meine Tage vergingen, ohne zu wissen wohin,
jedes Lied in meinem Mund – ein Klageruf.
Weine nicht um sie und geh nicht in den Garten hinaus,
sammle sie bitte nicht, barmherzige Schwester.
Selbst wenn ich dich rufe und mein Ruf verzweifelt ist,
strecke du für den Kummer meiner Tage keine Hand aus.
Für die Stolzen, Schwester, ist der störrische Wind,
Die Stolzen, Schwester, werden niemals nachgeben.

Wind, Wind über dem Himmel,
Jerusalem ist eingeschlafen.
Wind rauscht in der Wüste,
die Wasser des Toten Meeres schlafen ein.
Wind, Wind – Berg Scopus...

Erst wenn der Tag kommt und ich dich nie mehr sehe,
und an deinen Fenstern kein Herbstwind mehr weht.
Wenn Staub alle mit frecher Stirn bedeckt,
Wenn Blumen alle mit kühnem Herzen bedecken...
Dann komm zu mir hinaus auf die Bank, in den Garten,
und sag: Du hast gerufen, und ich kam endlich...
All meine Tage, Schwester, kehren dann heim,
All meine Tage, Schwester, erreichen dann ein Ufer.

Wind, Wind über dem Himmel,
Jerusalem ist eingeschlafen.
Wind rauscht in der Wüste,
die Wasser des Toten Meeres schlafen ein.
Wind, Wind – Berg Scopus...