אני סימון ומואיז הקטן - יוסי בנאי перевод на немецкий

אני סימון ומואיז הקטן

ולפעמים כשאני כך לבדי
אני חוזר לסמטאות ילדותי
אל נעורי שנעלמו עם השנים
לחברים שלי ההם הישנים

אני חוזר אל הצבעים והקולות
אל העיניים התמימות והגדולות
אני חוזר אל השכונה אל עץ התות
אל עפיפון אדום אדום קשור לחוט

היינו ילדים וזה היה מזמן
אני וסימון ומואיז הקטן
היינו ילדים וזה היה מזמן
אני וסימון ומואיז הקטן

אני זוכר קולנוע רקס ביומיות
ומרחוק פעמונים של כנסיות
ואיך רדפנו על גגות אחרי יונים
לעוף איתן רצינו עד לעננים

ובגן השעשועים על נדנדות
נשבענו אמונים לכל הילדות
שיחקנו סמל וסוס ארוך וראשיות
המלחמות היו אז לא אמיתיות

היינו ילדים וזה היה מזמן
אני וסימון ומואיז הקטן
היינו ילדים וזה היה מזמן
אני וסימון ומואיז הקטן

בנעלי שבת עם כובע של בארט
ובעברית יפה עם עין ועם חית
דהרנו על ענן עשוי מכריות
ובאקדח פקקים הטבענו אוניות

הייתי טרזן, וסימון ארול פלין
ומואיז הקטן קפץ כמו גונגה דין
ובלילות החורף הקרים מאוד
היינו מתכסים בכל החלומות

היינו ילדים וזה היה מזמן
אני וסימון ומואיז הקטן

עברו שנים מאז עכשיו העיר גדולה
מסימון לא שומעים אפילו לא מילה
ומואיז הקטן לאן הוא נעלם
וגם קולנוע רקס כבר לא קיים

אבל אני כשאני כך לבדי
אני חוזר לסמטאות ילדותי
אל נעורי שנעלמו עם השנים
לחברים שלי ההם הישנים

היינו ילדים וזה היה מזמן
אני וסימון ומואיז הקטן
היינו ילדים וזה היה מזמן
אני וסימון ומואיז הקטן

היינו ילדים וזה היה מזמן
אני וסימון ומואיז הקטן
היינו ילדים וזה היה מזמן
אני וסימון ומואיז הקטן

היינו ילדים וזה היה מזמן
אני וסימון ומואיז הקטן
היינו ילדים וזה היה מזמן
אני וסימון ומואיז הקטן

...היינו ילדים וזה

Ich, Simon und der kleine Moiz

Und manchmal, wenn ich so allein bin,
kehre ich zurück in die Gassen meiner Kindheit,
zu meiner Jugend, die mit den Jahren verschwunden ist,
zu meinen alten Freunden von damals.

Ich kehre zurück zu den Farben und Geräuschen,
zu den unschuldigen, großen Augen.
Ich kehre zurück zu dem Viertel, zum Maulbeerbaum,
zu einem roten, roten Drachen an einer Schnur.

Wir waren Kinder, und das ist lange her,
ich, Simon und der kleine Moiz.
Wir waren Kinder, und das ist lange her,
ich, Simon und der kleine Moiz.

Ich erinnere mich an das Kino Rex mit seinen Tagesvorstellungen
und von weitem an die Glocken der Kirchen.
Und wie wir auf den Dächern Tauben nachjagten,
mit ihnen fliegen wollten, bis zu den Wolken.

Und im Vergnügungspark, auf den Schaukeln,
schworen wir uns Treue für die ganze Kindheit.
Wir spielten Symbol und langes Pferd und Köpfe,
die Kriege waren damals nicht echt.

Wir waren Kinder, und das ist lange her,
ich, Simon und der kleine Moiz.
Wir waren Kinder, und das ist lange her,
ich, Simon und der kleine Moiz.

Mit Sonntagsschuhen und einer Baskenmütze,
und in schönem Hebräisch, mit Ajin und Chet,
ritten wir auf einer Wolke aus Kissen,
und mit einem Korkengewehr versenkten wir Schiffe.

Ich war Tarzan, und Simon war Errol Flynn,
und der kleine Moiz sprang wie Gunga Din.
Und in den sehr kalten Winternächten
deckten wir uns mit all den Träumen zu.

Wir waren Kinder, und das ist lange her,
ich, Simon und der kleine Moiz.

Viele Jahre sind vergangen, jetzt ist die Stadt groß,
von Simon hört man nicht einmal ein Wort,
und der kleine Moiz, wo ist er verschwunden?
Und auch das Kino Rex existiert nicht mehr.

Aber ich, wenn ich so allein bin,
kehre ich zurück in die Gassen meiner Kindheit,
zu meiner Jugend, die mit den Jahren verschwunden ist,
zu meinen alten Freunden von damals.

Wir waren Kinder, und das ist lange her,
ich, Simon und der kleine Moiz.
Wir waren Kinder, und das ist lange her,
ich, Simon und der kleine Moiz.

Wir waren Kinder, und das ist lange her,
ich, Simon und der kleine Moiz.
Wir waren Kinder, und das ist lange her,
ich, Simon und der kleine Moiz.

Wir waren Kinder, und das ist lange her,
ich, Simon und der kleine Moiz.
Wir waren Kinder, und das ist lange her,
ich, Simon und der kleine Moiz.

...Wir waren Kinder, und das...