מדרש יונתי - מאיר אריאל перевод на немецкий

מדרש יונתי

שאלו על לב ירושלים
שאלוה לשלומה -
אבנים בלב ירושלים
כיכר השוק הומה.

בשקרים ועוול מתעטפת
לרגל מלאכת החומה
אך מבעד לצעיף נשקפת
עירנו עירומה.

שלא רודפת צדק צדק
לא רוצה שלום
כי אין שלום בלי צדק
- רק למה באנו הלום?
- החלמנו חלום?
- הניקץ היום?

יונתי שוב בחגווי הסלע
מרטט הנץ מעל -
ובסתר מדרגה לבלע
נפער פי הנפתל

זה - ארצות הים מאחורינו
אנחנו תשוקתם.
זה - הארצות שמסביבנו
אנחנו זימרתם.

זו - אותה השיירה בדרך
הפונה לים.
דולק בעקבותיה מלך
מרוח בדם,
מידבר, חייתו - גם,
עלינו הם כולם.

איך ירושלים מתיפייפת
ורוקדת ברבים -
משתתפת בטח משתפשפת
עוטיה על עדרים.

שאלו בפילפולי שריה
לא שיעור ולא קומה
רק גפרור חסר בין חצריה
וכל חצר הומה.

וכבר היינו בתנור,
עכשיו על המחבת.
מתפמפמים כבוד שכור,
- מתפצפצים מעט,
- נשרפים כמעט,
- נצרפים לאט.

מה לך כל כך נמרץ שלוח
להתגרד על הסכין?
די כבר תן גם לסכין לנוח -
כן, רד מהסכין.

ושמיטה כהלכה אתה כבר יודע לעשות
שאתה רץ לקחת עוד ועוד אדמות?
בספק מרמה, בחשד גזל, בחסות חשיכה
בחסינות מושל? הזו גאולה? הזה כבודה?
כגנב במחתרת יהודה?
ולמי תמכור את "שדך" בשנת שמיטה
או אולי תתאסלם או תתנצר לשנה?
ולפני מי תיתמם שביעית אחר שביעית
בעוד האדמה אשר תחתיך כשפחה נשבית?
בעיני מי זה מוצא חן? אדמה אתה לוקח -
גאולה לא נותן. או אולי אצבעותיך
הדוקות מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד -
מאומנות להרפות? מיומנות לשחרר?
מתורגלות לשמוט?

הוא מאמא מאמא אדמה
הו מאמא אדמה.
הוא מאמא מאמא אדמה,
- אדמה אדמתי!
- עד מותי!
עד מה אדמ- תי.

אל תעוררו ואל תעירו
שנאה שלא תחפץ.
רק תצא אותה כבר לא יחזירו
לא רב לא שר לא שץ.

מישהו עוד יתעורר עלינו
כמקיץ מחלומו:
נימחה אנחנו ושללינו
נשקע בתהומו.

לו רק הראיני את מראיך,
השמיעני קולך.
אמת וצדק בשעריך,
- זה נאווה מראך!
- זה ערב קולך!
- חן בעיני דודך!

Midrasch meiner Taube

Fragt nach dem Herzen Jerusalems
Fragt nach ihrem Frieden -
Steine im Herzen Jerusalems
Der Marktplatz lärmt.

In Lügen und Unrecht hüllt sie sich
Anlässlich der Arbeit an der Mauer
Doch durch den Schleier blickt hindurch
Unsere Stadt, nackt.

Die nicht Gerechtigkeit, Gerechtigkeit jagt
Keinen Frieden will
Denn es gibt keinen Frieden ohne Gerechtigkeit
- Nur warum sind wir hierher gekommen?
- Haben wir einen Traum geträumt?
- Werden wir heute erwachen?

Meine Taube wieder in den Felsklüften
Der Falke zittert darüber -
Und im Verborgenen einer Stufe, zum Verschlingen
Öffnet sich der Schlund des Verschlingers

Dies - die Länder des Meeres hinter uns
Wir sind ihre Sehnsucht.
Dies - die Länder um uns herum
Wir sind ihr Lied.

Dies - dieselbe Karawane unterwegs
Die sich zum Meer wendet.
Ihr auf den Fersen ein König
Mit Blut beschmiert,
Wüste, sein Getier - auch,
Gegen uns sind sie alle.

Wie Jerusalem sich schön macht
Und öffentlich tanzt -
Nimmt teil, gewiss, reibt sich an anderen
Ihre Hülle über Herden.

Fragt in den Spitzfindigkeiten ihrer Minister
Weder Maß noch Statur
Nur ein Streichholz fehlt zwischen ihren Höfen
Und jeder Hof lärmt.

Und wir waren schon im Ofen,
Jetzt auf der Pfanne.
Pumpen uns auf mit betrunkener Ehre,
- Prasseln ein wenig,
- Verbrennen fast,
- Werden langsam geläutert.

Was treibt dich so ungestüm,
Dich am Messer zu reiben?
Genug schon, lass auch das Messer ruhen -
Ja, steig vom Messer herab.

Und die Shmita nach Vorschrift, weißt du schon, wie man sie hält
Dass du rennst, um mehr und mehr Land zu nehmen?
Unter dem Verdacht des Betrugs, des Raubes, im Schutz der Dunkelheit
Mit der Immunität eines Herrschers? Ist das Erlösung? Ist das ihre Ehre?
Wie ein Dieb im Untergrund, Juda?
Und wem wirst du dein "Feld" im Shmita-Jahr verkaufen
Oder wirst du vielleicht für ein Jahr zum Islam konvertieren oder Christ werden?
Und vor wem wirst du dich unschuldig geben, Sabbatjahr für Sabbatjahr
Während die Erde unter dir wie eine gefangene Magd ist?
In wessen Augen findet das Gefallen? Land nimmst du -
Erlösung gibst du nicht. Oder vielleicht sind deine Finger
Sehr, sehr, sehr, sehr, sehr fest geschlossen -
Geübt im Loslassen? Geschickt im Freigeben?
Trainiert im Fallenlassen (Shmita)?

Oh Mama Mama Erde
Oh Mama Erde.
Oh Mama Mama Erde,
- Erde, meine Erde!
- Bis zu meinem Tod!
Bis wann, o Erd-...ich.

Weckt nicht auf und erregt nicht
Hass, den sie nicht begehrt.
Wenn er erst einmal ausgebrochen ist, bringt ihn nicht zurück
Weder Rabbi, noch Minister, noch Beamter.

Jemand wird noch gegen uns erwachen
Wie einer, der aus seinem Traum aufwacht:
Wir werden ausgelöscht, wir und unsere Beute
Werden in seinem Abgrund versinken.

O, zeig mir doch dein Angesicht,
Lass mich deine Stimme hören.
Wahrheit und Gerechtigkeit in deinen Toren,
- Das ist dein anmutiger Anblick!
- Das ist deine liebliche Stimme!
- Gunst in den Augen deines Geliebten!