נשל הנחש - מאיר אריאל перевод на немецкий

נשל הנחש

שוב אני מוצץ גבעול
תחת גשר מט ליפול
כשמעלי העגלות בתנועה מתמדת
שוב אני מתחיל לשאול
מה לרצות מה לאכול
כשהנמלה העניינית אותי מודדת.

אחת לאיזה זמן מוגבל
אני נשמט אביון ודל
ממירוץ הכרכרה המשתקשקת
נפלט משצף מעגל
וכמו שוקע תחת גל
כשההמולה הסחרחרה אט מתרחקת.

ואבא תמיד אומר
תעזבנו יום יעזבך יומיים
העגלה נוסעת אין עצור.
קפצת ממנה היום
חלפו שנתיים
והנה נשארת מאחור.

צולל חופשי ללא מצנח,
לכל הכיוונים נפתח,
והתשוקה לכל כיוון אותי הורסת,
כך שבינתיים אני נח,
כך כמו שאני מונח
כשהתאוצה שמעלי שוב ושוב דורסת.

עני ורש ומרושרש,
מביט בנשל הנחש.
לו רק יכולתי גם אני כך להגיח.
בהשילי בלי כל חשש,
תרבות של עור אשר יבש,
וכמו חדש למחוז חפצי אגיע.

אך אבא בשם אומרו
"תעזבנו יום יעזבך יומיים" -
העגלה נוסעת אין עצור
לא קפצת עליה היום
חלפו חודשיים
והנה נשארת מאחור.

וגם היתה לי בחורה
קצת פראית קצת לא ברורה.
אך לא הגיע לה שאשתגע -
אז במכונית שכורה
הרסתי לה את הצורה
ועכשיו אני מתגעגע.

ולך תצא מזה עכשיו,
איך תצא מזה עכשיו,
מוצץ גבעול מתחת איזה גשר
מי צריך אותך עכשיו?
מי בכלל זוכר אותך עכשיו?
לך תתחיל למצוא שוב את הקשר.

ואבא חוזר ואומר:
"תעזבנו יום יעזבך יומיים"
העגלה נוסעת אין עצור
קפצת ממנה היום
חלפו שעתיים
והנה נשארת מאחור.

Die abgestreifte Schlangenhaut

Wieder lutsche ich an einem Halm
Unter einer wackeligen Brücke
Während über mir die Wagen in ständiger Bewegung sind
Wieder beginne ich zu fragen
Was ich wollen soll, was ich essen soll
Während die geschäftige Ameise mich mustert.

Einmal nach einer bestimmten Zeit
falle ich heraus, arm und bedürftig
Aus dem Rennen des ratternden Wagens
Ausgestoßen aus dem Strudel des Kreises
Und als ob ich unter einer Welle versinke
Während der schwindelerregende Trubel langsam verklingt.

Und Papa sagt immer
Lässt du es einen Tag, lässt es dich zwei Tage
Der Wagen fährt, kein Halt.
Bist du heute davon abgesprungen
sind zwei Jahre vergangen
Und siehe da, du bist zurückgeblieben.

Im freien Fall ohne Fallschirm,
nach allen Richtungen offen,
Und die Begierde in jede Richtung zerstört mich,
Also ruhe ich mich derweil aus,
so wie ich daliege
Während die Beschleunigung über mir immer wieder überfährt.

Arm, mittellos und entwurzelt,
Blicke auf die abgestreifte Schlangenhaut.
Wenn ich doch auch so hervorkommen könnte.
Indem ich ohne jede Furcht ablege,
eine Kultur trockener Haut,
und wie neu mein ersehntes Ziel erreiche.

Aber Papa, indem er sagte
"Lässt du es einen Tag, lässt es dich zwei Tage" -
Der Wagen fährt, kein Halt
Bist du heute nicht aufgesprungen
sind zwei Monate vergangen
Und siehe da, du bist zurückgeblieben.

Und ich hatte auch ein Mädchen
Ein bisschen wild, ein bisschen unklar.
Aber sie verdiente es nicht, dass ich verrückt werde -
Also habe ich in einem Mietwagen
ihr die Form zerstört
Und jetzt vermisse ich sie.

Und wie kommst du da jetzt raus,
Wie kommst du da jetzt raus,
lutschend an einem Halm unter irgendeiner Brücke
Wer braucht dich jetzt?
Wer erinnert sich überhaupt noch an dich?
Geh, fang wieder an, die Verbindung zu finden.

Und Papa sagt wieder und wieder:
"Lässt du es einen Tag, lässt es dich zwei Tage"
Der Wagen fährt, kein Halt
Bist du heute davon abgesprungen
sind zwei Stunden vergangen
Und siehe da, du bist zurückgeblieben.