Текст и перевод песни מאיר אריאל - סתם אחד

סתם אחד

סתם אחד הולך ברחוב
בפיו נוצץ שזיף
הוא רואה אותה רואה אותו
מתיז זרזיף.

סתם אחד ניתר חיש קל
נוחת במרפסתה
הוא שואל אותה למי
היא סימנים עשתה

סתם אחד רואים
רואים שהוא עצלן
מזה ברור שהוא
ברור שהוא נצלן.

סתם אחד פוחד מאיזו
כוונה זדונית
הוא תופס שהוא סתם עבד
היא סתם אדונית.

עיניה ניבטות בו
במערומיהן
מחוייכות קמעה
נעצמות להן

סתם אחד מתמהמה
היא כרדומה
עכשיו כבר לא כל כך
אכפת לו מי הוא מה...

עם סתם אחד זה נוח
נוח על הלב
עם סתם אחד זה בלי
בלי להתאהב

מרפסתה מוצלת איזדרכת ריחנית
כד עתיק מחרס מאפריקה חנית
רוח מהים את חדריה מאוורר
מחכה לו בירה בעומק המקרר
פעם אחר פעם הטלפון צלצל
המולת רחוב בשמש גומאוויר בצל...

כשטלפון עיקש
הרעיד זווית עפעף
הסתם אחד נשאר לה
רפרוף קליל באף.

"כל אחד הוא מישהו"
זימר כושי אחד
"לכל אחד יש משהו
שאין לאף אחד".

ואני רואה עצמי
כטיפוס מיוחד
רק שלפעמים אני
עובר כמו סתם אחד

אשר אל הרחוב
עכשיו ניתז נזרק
ממש כמו החרצן
שקודם פיו ירק.

יושבת בקפה
שותה עם חברות
היא לא ממש נראית
שונה מאחרות.

Just One

Just one walks down the street
A plum glistens in his mouth
He sees her, she sees him
She splashes a drizzle.

Just one quickly leaps up
Landing on her balcony
He asks her to whom
She made signs

Just one they see
They see that he is lazy
It is clear that he
It is clear that he is a user.

Just one is afraid of some
Malicious intent
He realizes that he's just a slave
She's just a master.

Her eyes look at him
In their nudity
Smiling slightly
They close themselves

Just one lingers
She's like a sleeper
Now he does not care so much
Who he is, what...

It's convenient with just one
Easy on the heart
With just one it's without
Without falling in love

Her balcony is shaded, the fragrant neem tree
An antique clay vase from Africa, a spear
A breeze from the sea ventilates her rooms
A beer awaits him in the depths of the refrigerator
Time and again the telephone rang
The bustle of the street in the sun, rubber tires in the shade...

When an insistent telephone
Made the corner of an eyelid tremble
The just one remains with her
A light flutter in the nose.

"Everybody is somebody"
Sang a black man
"Everybody has something
That nobody has".

And I see myself
As a special type
Except sometimes I
Pass by like just one

Who into the street
Now is splashed, thrown
Just like the pit
That was previously spit from his mouth.

She sits in a cafe
Drinks with girlfriends
She doesn't really look
Different from others.