בין הצלילים - מוש בן ארי перевод на немецкий

בין הצלילים

ובימים האחרונים ככה את עולה בי
ומוציאה בי גם כאב וגם צחוק
על הבטחות שלעולם לא יתקיימו
ועל חלומות שהעתיד עוד ימחוק
ובלילות שאת היית כל כך קרובה שם
ורגעים בהם נפלנו מצחוק
ואיך היינו דוהרים בכל הכוח
רוכבים רוכבים אל איזה אופק מתוק
והסיפור הזה סופר ולא רק פעם
לאיזה אוזן נגנבה אותה מנגינה
אם עצובה ואם שמחה הייתה ברגע
כן כה תלוי טיבה ברוחות העונה
על רגעים שאת היית שם מחבקת
על רגעים שכעסך בי נרגע
ואיך היינו דוהרים בכל הכוח
רוכבים רוכבים כך אל אותה זריחה
ובשתיקות בין הצלילים
תמיד חלום מעיר בי
מעמעם את הפחדים
וזה נוגע בי עמוק בפנים
רכוב כך על סוס פרא
רץ דוהר אל כל הכיוונים
נוגע לא נוגע בי
סופו של יום ומה עלייך אספר עוד
על איזה רגע שם אשים תאורה
על איך שבלילות היית כל כך אוהבת
על איך שבבקרים שרפת את הזריחה
מה ששם קרה תמיד יהיה בנצח
גם אם לרגע נע בין טוב הוא לרע
תמיד נהיה שם דוהרים בכל הכוח
רוכבים רוכבים כך אל אותה שקיעה

Zwischen den Klängen

Und in diesen letzten Tagen steigst du so in mir auf
und holst aus mir sowohl Schmerz als auch Lachen hervor
Von Versprechen, die niemals erfüllt werden
und von Träumen, die die Zukunft noch auslöschen wird
Und in den Nächten, als du dort so nah warst
und Momente, in denen wir vor Lachen barsten
Und wie wir mit aller Kraft galoppierten
ritten, ritten auf einen süßen Horizont zu
Und diese Geschichte wurde erzählt, und nicht nur einmal
Welchem Ohr wurde jene Melodie wohl zugeflüstert?
Ob sie traurig oder fröhlich war im Augenblick
Ja, ihre Natur hängt so sehr von den Winden der Jahreszeit ab
Von Momenten, als du dort umarmtest
Von Momenten, als dein Zorn auf mich verflog
Und wie wir mit aller Kraft galoppierten
ritten, ritten so jenem selben Sonnenaufgang entgegen
Und in der Stille zwischen den Klängen
erwacht stets ein Traum in mir
dämpft die Ängste
Und es berührt mich tief im Innern
So reitend auf einem wilden Pferd
rennend, galoppierend in alle Richtungen
berührt mich, berührt mich nicht
Am Ende des Tages, und was soll ich noch über dich erzählen
Auf welchen Moment dort werde ich ein Licht werfen
Davon, wie du in den Nächten so liebevoll warst
Davon, wie du am Morgen den Sonnenaufgang entflammtest
Was dort geschah, wird für immer in der Ewigkeit sein
Auch wenn es für einen Moment zwischen Gut und Böse schwankt
Wir werden immer dort sein, mit aller Kraft galoppierend
ritten, ritten so jenem selben Sonnenuntergang entgegen