עד מתי - מרדכי בן דוד перевод на немецкий

עד מתי

היו היו ימים
עולם כל כך תמים
כולם בנחת
חיים בלי פחד
שבת אחים גם יחד
עם מלא תקווה
עמוק בלב האמונה
פתאום באה רוח
דבר לא בטוח
בעולם שאיבד ת'בלמים

גלים גבוהים מאימיים עלינו לעמק המצולות
בים אין סוף מלא תהיות להיות או לא להיות
שטים בין ספינות בין מלחמות מה יהיה הסוף אימתי
חולמים על שלום ועל יום שבאמת כדאי

יפים חולפים כולם עייפים ברכבת סוחבת קרונות
דורי דורות מצפים לראות בשורות בנים ואבות
העתיד מסילה ואיך תדע מה ממתין בסיבוב הבא
אויבים מאימים ואורבים בכל פינה

השם אלוקי הגלים מאיימים עלינו עד מתי
בשם אבותי שמסרו את נפשם בשבילנו עד מתי
בשם הקדושים שהיו ואינם בשם רבבות בני אדם

קלי קלי למה עזבתני עד מתי

היו היו ימים
עולם כל כך תמים
כולם בנחת
חיים בלי פחד
שבת אחים גם יחד
עם מלא תקווה
עמוק בלב האמונה
פתאום באה רוח
דבר לא בטוח
בעולם שאיבד ת'בלמים

לפיד של לא מתבייש שורף ומבעיר את העיר
לא מותיר שריד תקווה ואחווה להפריד בכל מחיר
מלחמת אחים רק להשמיד ת'העבר גם העתיד
כשאח נגד אח המנצח תמיד מפסיד

על שנאת חינם מקדשנו נעלם גלינו מארץ אבות
היכן החלום הנפלא של שלום וקיבוץ הגלויות
חלף יובל ומי שואל האם טעינו? אולי
נשוב ונחזור לאחור כי סבלנו די

השם אלוקי הגלים מאיימים עלינו עד מתי
בשם אבותי שמסרו את נפשם בשבילנו עד מתי
בשם הקדושים שהיו ואינם בשם רבבות בני אדם

קלי קלי למה עזבתני עד מתי

שמעו נא אחי זעקה מתוך לב קוע עד מתי
אבינו עוד חי ושואל את בניו מדוע עד מתי
בשם הילדים הרכים שבגן
בשם רבבות רבבות בני אדם
השיבנו אליך ונשובה ואז וודאי

היו היו ימים
עולם כל כך תמים
כולם בנחת
חיים בלי פחד
שבת אחים גם יחד
עם מלא תקווה
עמוק בלב האמונה
פתאום באה רוח
דבר לא בטוח
בעולם שאיבד ת'בלמים

עכשיו באה רוח
עתיד כה בטוח
חוזרים לראשית הימים

Wie lange noch

Es waren einmal Tage,
eine so unschuldige Welt,
alle in Ruhe,
lebten ohne Angst,
Brüder saßen zusammen,
mit viel Hoffnung,
tief im Herzen der Glaube.
Plötzlich kam ein Wind,
nichts ist sicher,
in einer Welt, die die Bremsen verloren hat.

Hohe Wellen bedrohen uns, in die Tiefen des Abgrunds,
im endlosen Meer voller Fragen, sein oder nicht sein,
wir schwimmen zwischen Schiffen, zwischen Kriegen, wann wird es enden, wann,
träumen von Frieden und von einem Tag, der sich wirklich lohnt.

Schöne vergehen, alle sind müde, in einem Zug, der Waggons zieht,
Generationen um Generationen, erwarten zu sehen, Botschaften, Söhne und Väter,
die Zukunft ist ein Gleis, und wie soll man wissen, was in der nächsten Kurve wartet,
Feinde bedrohen und lauern an jeder Ecke.

Mein Gott, die Wellen bedrohen uns, wie lange noch,
im Namen meiner Väter, die ihr Leben für uns gaben, wie lange noch,
im Namen der Heiligen, die waren und nicht mehr sind, im Namen von Abertausenden von Menschen.

Mein Gott, mein Gott, warum hast du mich verlassen, wie lange noch?

Es waren einmal Tage,
eine so unschuldige Welt,
alle in Ruhe,
lebten ohne Angst,
Brüder saßen zusammen,
mit viel Hoffnung,
tief im Herzen der Glaube.
Plötzlich kam ein Wind,
nichts ist sicher,
in einer Welt, die die Bremsen verloren hat.

Eine Fackel der Schamlosigkeit brennt und entzündet die Stadt,
lässt keine Spur von Hoffnung und Brüderlichkeit, trennt um jeden Preis,
Bruderkrieg, nur um die Vergangenheit zu zerstören, auch die Zukunft,
wenn Bruder gegen Bruder kämpft, verliert der Sieger immer.

Wegen grundlosem Hass ist unser Heiligtum verschwunden, wir wurden aus dem Land unserer Väter verbannt,
wo ist der wunderbare Traum von Frieden und der Sammlung der Verbannten,
ein halbes Jahrhundert ist vergangen, und wer fragt, ob wir uns geirrt haben, vielleicht,
kehren wir um und gehen zurück, denn wir haben genug gelitten.

Mein Gott, die Wellen bedrohen uns, wie lange noch,
im Namen meiner Väter, die ihr Leben für uns gaben, wie lange noch,
im Namen der Heiligen, die waren und nicht mehr sind, im Namen von Abertausenden von Menschen.

Mein Gott, mein Gott, warum hast du mich verlassen, wie lange noch?

Hört, meine Brüder, einen Schrei aus tiefstem Herzen, wie lange noch,
unser Vater lebt noch und fragt seine Kinder, warum, wie lange noch,
im Namen der zarten Kinder im Kindergarten,
im Namen von Abertausenden von Menschen,
bringe uns zu dir zurück, und wir werden zurückkehren, und dann sicherlich.

Es waren einmal Tage,
eine so unschuldige Welt,
alle in Ruhe,
lebten ohne Angst,
Brüder saßen zusammen,
mit viel Hoffnung,
tief im Herzen der Glaube.
Plötzlich kam ein Wind,
nichts ist sicher,
in einer Welt, die die Bremsen verloren hat.

Jetzt kommt ein Wind,
eine so sichere Zukunft,
wir kehren zu den Anfängen der Tage zurück.