אמון בשגרה - מתי כספי перевод на немецкий

אמון בשגרה

לילה כבר ירד על העיר השרב יוקד בנשימה
הוא נוגע בשערה לבבה מחסיר עוד פעימה
הם יושבים לבד בסלון צחוק של ילדים בא מהחלון
כבר שנים אותה הדירה בין הים לבין בתי המלון
יש להם אמון בשגרה רוח מרקדת על הווילון

עד סוף המסע איתה עד ירד מסך עד ליום מותה
היא לא תעזוב אותו הוא לא יעזוב אותה

הקפה מוכן במטבח התמונות שמורות במזווה
העבר ניבט מהאח והזמן זנח את ההווה
עוד תכנית שירים ישנה ושקיעה איטית לתוך השינה
כבר שנים שהיא מכירה את החסרונות והיא מבינה
יש להם אמון בשגרה ככה תחנה ועוד תחנה

עד סוף המסע איתה עד ירד מסך עד ליום מותם
היא לא תעזוב אותו הוא לא יעזוב אותה

לילה כבר ירד על העיר השרב יוקד בנשימה
מגעו הרך בגבה המרק מוכן לטעימה
הוא מביט בה ומחייך היא תולה מבט כזה מתמשך
ויודעת זה לתמיד מה שהם בנו בלי לדעת איך
יש להם אמון בשגרה צל על הרצפה לאט מתארך

Vertrauen in die Routine

Die Nacht ist schon über die Stadt hereingebrochen, die Hitze brennt im Atem
Er berührt ihr Haar, ihr Herz lässt einen weiteren Schlag aus
Sie sitzen allein im Wohnzimmer, Kinderlachen dringt vom Fenster herein
Schon Jahre dieselbe Wohnung, zwischen dem Meer und den Hotels
Sie haben Vertrauen in die Routine, ein Wind tanzt auf dem Vorhang

Bis zum Ende der Reise mit ihr, bis der Vorhang fällt, bis zum Tag ihres Todes
Sie wird ihn nicht verlassen, er wird sie nicht verlassen

Der Kaffee ist fertig in der Küche, die Fotos sind in der Speisekammer aufbewahrt
Die Vergangenheit blickt aus dem Kamin, und die Zeit hat die Gegenwart vernachlässigt
Noch eine alte Liedersendung und ein langsames Versinken in den Schlaf
Schon Jahre kennt sie die Schwächen, und sie versteht
Sie haben Vertrauen in die Routine, so Station um Station

Bis zum Ende der Reise mit ihr, bis der Vorhang fällt, bis zum Tag ihres Sterbens
Sie wird ihn nicht verlassen, er wird sie nicht verlassen

Die Nacht ist schon über die Stadt hereingebrochen, die Hitze brennt im Atem
Seine sanfte Berührung auf ihrem Rücken, die Suppe ist bereit zum Kosten
Er blickt sie an und lächelt, sie hält seinen Blick fest, so anhaltend
Und sie weiß, es ist für immer, was sie aufgebaut haben, ohne zu wissen wie
Sie haben Vertrauen in die Routine, ein Schatten auf dem Boden wird langsam länger