Текст и перевод песни מתי כספי - עיר עצובה

עיר עצובה

עיר עצובה, עצובה, עניה
בבוקר אומרים שעוניה חמש
לא כולם באותה השניה
בערב זוחל בה קהל מלחש
לדבר ולספר בעוניה
בלילה שוכבים במיטות לבנות
איש ואישה ורוח קר
בלילה, בלילה שוכבים במיטות
איש ואישה, איש ואישה
אישה וזר

עיר עייפה, עייפה ומלאה
גוהרת על כל הגגות באחת
טורפנית, רעבה ושבעה
בערב עוטפת היא רעש נפחד
עיר גדולה וריקה ומלאה
בלילה שוכבים במיטות הגבוהות
איש ואישה ורוח קר
בלילה, בלילה שוכבים במיטות
איש ואישה, איש ואישה
אישה וזר

עיר עתיקה, עתיקה וצעירה
פוקחת עינים ריבוא באחת
צוחקת ואש ובערה
נופלת על כל קהלה הנפחד
ושוב קמה גבוהה וקרה
בלילה שוכבים במיטות הקטנות
איש ואישה רחוקים כמו בשיר
בלילה, בלילה שוכבים במיטות
איש ואישה, איש ואישה
והם העיר

Sad City

Sad city, sad, poor
In the morning her clocks say five
Not all at the same second
In the evening a whispering crowd crawls in it
To talk and tell about her poverty
At night they lie together in white beds
The man, the woman, and the cold wind
At night, at night they lie in their beds
The man, the woman, the man, the woman
The woman and the stranger

Tired city, tired and complete
Stooped over all her roofs at once
Predatory, hungry, and sated
In the evening she envelops a frightened noise
A large city, empty and full
At night they lie in the high beds
The man, the woman, and the cold wind
At night, at night they lie in their beds
The man, the woman, the man, the woman
The woman and the stranger

Ancient city, ancient and young
Opening a thousand eyes at once
Laughing, and fire, and burning
Falling on all the frightened congregations
And rising again, tall and cold
At night they lie in the small beds
The man, the woman, distant, like in a song
At night, at night they lie in their beds
The man, the woman, the man, the woman
And they are the city