Текст и перевод песни נינט טייב - ימי סליחה

ימי סליחה

תחת אור הסהר
בין פרחי הצער
קול בודד עלה
מסרב לגווע

דרך לא נגמרת
רגל משתרכת
צעדה כבד
ממשיכה לנוע

ימים של סליחה הגיעו
קץ הכאב כבר קרוב
ולא פשוט לאהוב

בחוץ שקט ונדמה ש
יש עוד סיכוי שתחלוף
תגיד לי מה יהיה הסוף

עננים גבוה
מפסיקים לדמוע
רוח נעימה
שיר אביב הביאה

קוצים של יאוש בין כתליך
גדלים בפראות מסביבך
חוסמים את השער שלך

ויש עוד כוכב שתלוי שם
מאיר באורו העייף
כמו חלב נר שמתקלף
מתכלה, נר כבה

Jours de pardon

Sous la lumière du croissant de lune
Parmi les fleurs de la douleur
Une voix solitaire s'est élevée
Refusant de s'éteindre

Un chemin sans fin
Un pied se traîne
Une marche lourde
Continue de se déplacer

Les jours de pardon sont arrivés
La fin de la douleur est proche
Et il n'est pas facile d'aimer

Dehors, le calme règne et il semble que
Il y a encore une chance que cela passe
Dis-moi quelle sera la fin

Des nuages ​​élevés
Cessent de pleurer
Un vent doux
A apporté le chant du printemps

Des épines de désespoir entre tes épaules
Croissent sauvagement autour de toi
Bloquant ton passage

Et il y a encore une étoile qui pend là
Rayonnant de sa lumière fatiguée
Comme la cire d'une bougie qui se détache
Se consume, la bougie s'éteint