לפעמים - 'נצ'י נצ перевод на немецкий

לפעמים

(אני גם לא מכיר, אם תשאל אותי, מי זה זמר מחאה)
(אני חושב ש... יש זמרים שכותבים ת′שירים שלהם והם כותבים על החיים)
(על כל מני הבטים שיש בחיים)

לפעמים הים שקט ואין גלים
והתסכול סובב אותך מעגלים
בסוף מתרגלים להכל, בסוף לא מתפלאים
יום אחד מאוהבים, יום אחר הם נגעלים ממך

נוסע עם מקלות בגלגלים
בין המון זועם, צועק - מניף דגלים
כל כך הרבה שאלות, ואין עונים
אבל לכל אחד דיעה ופתרון, כולם גאונים

הם לא עשו כלום, אבל גאים
משחקים אותה אינדיווידוולים, אבל זהים
אני רואה אותם לוקחים קרדיט, על עבודות של אחרים
זה מבאס אותי, אבל וואלה, אלה החיים

עולם דורס מסורת ומורשת
ארשת פנים נמרצת נדרשת אל מול הרשת
נותנים יד להרס ולחורבן הזה
כל היום מול הלפטופ המחורבן הזה

מה קרה ליחסים בשר ודם
מה קרה ללתקשר כמו בני אדם
כל העולם הזה בלופ חוזר של ציניות וכסאח
חיים דרך הפייסבוק והוואסטאפ, פאק

הייתכן? אני חייזר, הייתכן?
הגן האנוכי מכה ללא רחם
נולדים בשביל לעבוד, להילחם
להתלהם להתגונן במקום להתבונן

ואני לא חכם גדול, אני אידיוט
לא קורא מעריב, לא ידיעות
לא רואה תמציאות דרך מסך החדשות
אבל איכשהו חי כמו כולם חששות

של מה יהיה עלינו, מה יהיה איתנו
מי אנחנו מי נגדנו מה לקחנו מה שלנו
אולי איזה פסיכי יחליט שנמאס לו מאיתנו
ישלח טיל שיעיף פה את כולנו

אולי כל הפונאטה מתפספסת
אולי כל האנרגיה מתבזבזת
שמישהו ישאל את האירופאים איך זה מרגיש לחיות בשקט ושלווה
לנו יש רק לחץ וטרפת

קדמה שמשחיתה לי את הנפש
מסכי ענק, אנטנה מעופפת
ובינתיים בגזרה העולמית
נמלים עובדות - עובדות סוגדות לכל מה שממית אותנו

הון שלטון, עולם תחתון, שטח אדמות
כלי משחק, פוליטיקה ומלחמות
ואין סיכוי שנוכל לקנות דירות
ואין למי להצביע בבחירות

קונים אותנו עם קצת כפרה, קצת חביבי
לא מאמין לאף אחד, בטח לא לביבי
אנחנו יודעים להתלונן, ולשנוא שנאת דם
אבל אנחנו הדפוקים כאן כי פאקין מי בחר אותם?

יהירות ישראלית, יודעים יותר טוב מכולם
וזין על כל העולם יעני we are the chosen one
ארץ הקודש, זבת חלב ודבש
עבדים מפנטזים על הסופ"ש

ולפעמים הכל נראה אותו דבר, החורף לא נגמר
שגרה שמטפטפת משאירה לי טעם מר
על החיים, אני רק רוצה לטעום עוד ניצחון
חי בין עודף שאיפות לחוסר ביטחון

הרבה שנים, חי ת'סשנים
עובד בלילה, כשכולם ישנים
לפעמים אין סיכוי להתקדם
עייף מת, לא מסוגל להירדם

עונות חולפות, תשרי ואז כסלו
שמחה בתוך העצב תשתלב
איך בתוך כל המירוץ לא שמתי לב
עולם דפוק, כל דביל נהיה סלב

לפעמים כל המבטים עליי
רוצה לזכות בהכרה אבל כועס כשמדברים עליי
לך תשנה אנשים, תיקח מהם תניכור
תשרוף טבק, לא תשרוף את התסכול

ותשתדל להראות מאוד קול
בוכה בלב, געגועים לאולדסקול
ובחיים שממול, הכל כל כך קל
ורק אני טיפש, כועס ומתוסכל

מחכה לישועה שכבר תדפוק בדלת
לפעמים הכל קורס, ואני שוב נופל בוכה כמו ילד
חופר ומתפלא כופר ומתפלל
לפעמים רק מתעצבן ומקלל

יש לי סיכוי להינצל
אין שום סיכוי שאתנצל
על מי שאני, ומה שאני, על האמת שלי
על המשקל העודף שלי, הגמגום הוא הגורמט שלי

ויש מקום ללמוד מכל טעות
אני רוצה לראות צלול גם כשאין ראות
יש עוד מסע ארוך, בצפר לזהות
זה שפל וגאות

Manchmal

(Ich kenne auch keinen, wenn du mich fragst, wer ein Protest-Sänger ist)
(Ich denke, dass... es Sänger gibt, die ihre Lieder schreiben und sie schreiben über das Leben)
(Über alle möglichen Aspekte, die es im Leben gibt)

Manchmal ist das Meer ruhig und es gibt keine Wellen
Und die Frustration umgibt dich in Kreisen
Am Ende gewöhnt man sich an alles, am Ende wundert man sich nicht mehr
Einen Tag sind sie verliebt, am nächsten Tag ekeln sie sich vor dir

Ich fahre mit Stöcken in den Rädern
Inmitten einer wütenden Menge, die schreit - Flaggen schwenkt
So viele Fragen, und keiner antwortet
Aber jeder hat eine Meinung und eine Lösung, alle sind Genies

Sie haben nichts getan, aber sind stolz
Spielen die Individualisten, aber sind identisch
Ich sehe, wie sie die Lorbeeren für die Arbeit anderer ernten
Das nervt mich, aber hey, so ist das Leben

Eine Welt, die Tradition und Erbe niedertrampelt
Ein energischer Gesichtsausdruck ist vor dem Netz erforderlich
Sie reichen die Hand für diese Zerstörung und Verwüstung
Den ganzen Tag vor diesem verfluchten Laptop

Was ist aus den Beziehungen aus Fleisch und Blut geworden?
Was ist daraus geworden, wie Menschen zu kommunizieren?
Diese ganze Welt in einer Endlosschleife aus Zynismus und Streit
Leben über Facebook und WhatsApp, fuck

Könnte es sein? Bin ich ein Alien, könnte es sein?
Das egoistische Gen schlägt erbarmungslos zu
Geboren, um zu arbeiten, zu kämpfen
Sich aufzuregen, sich zu verteidigen, anstatt zu beobachten

Und ich bin kein großes Genie, ich bin ein Idiot
Lese nicht Maariw, nicht Jedi’ot
Sehe die Realität nicht durch den Nachrichtenbildschirm
Aber irgendwie lebe ich wie alle in Ängsten

Was aus uns werden wird, was mit uns geschehen wird
Wer wir sind, wer gegen uns ist, was wir genommen haben, was uns gehört
Vielleicht entscheidet irgendein Psycho, dass er genug von uns hat
Schickt eine Rakete, die uns alle hier wegbläst

Vielleicht verfehlen wir den ganzen Punkt
Vielleicht wird die ganze Energie verschwendet
Jemand soll die Europäer fragen, wie es sich anfühlt, in Ruhe und Frieden zu leben
Wir haben nur Druck und Wahnsinn

Fortschritt, der meine Seele verdirbt
Riesige Bildschirme, eine schwebende Antenne
Und währenddessen auf der globalen Bühne
Arbeiten Ameisen – arbeiten und beten alles an, was uns tötet

Kapital, Regierung, Unterwelt, Landflächen
Spielzeuge, Politik und Kriege
Und keine Chance, dass wir Wohnungen kaufen können
Und niemanden, den man bei den Wahlen wählen kann

Man kauft uns mit ein bisschen "Schatzi", ein bisschen "Liebling"
Ich glaube niemandem, schon gar nicht Bibi
Wir wissen, wie man sich beschwert und wie man abgrundtief hasst
Aber wir sind die Bekloppten hier, denn wer zum Teufel hat sie gewählt?

Israelische Arroganz, wissen alles besser als jeder andere
Und scheiß auf die ganze Welt, als ob wir die Auserwählten wären
Heiliges Land, fließend von Milch und Honig
Sklaven, die vom Wochenende fantasieren

Und manchmal scheint alles gleich zu sein, der Winter endet nicht
Routine, die tröpfelt, hinterlässt einen bitteren Geschmack bei mir
Im Leben will ich nur noch einen Sieg kosten
Lebe zwischen überschüssigen Ambitionen und mangelndem Selbstvertrauen

Viele Jahre lebe ich die Sessions
Arbeite nachts, wenn alle schlafen
Manchmal gibt es keine Chance, voranzukommen
Todmüde, unfähig einzuschlafen

Jahreszeiten vergehen, Tischri und dann Kislew
Freude wird sich in die Trauer mischen
Wie habe ich in all dem Rennen nicht bemerkt
Eine verrückte Welt, jeder Depp wird zum Star

Manchmal sind alle Blicke auf mich gerichtet
Will Anerkennung gewinnen, aber bin wütend, wenn über mich geredet wird
Geh, ändere die Leute, nimm ihnen die Entfremdung
Verbrenne Tabak, nicht die Frustration

Und bemühe dich, sehr cool auszusehen
Weine im Herzen, Sehnsucht nach der Oldschool
Und im Leben gegenüber ist alles so einfach
Und nur ich bin dumm, wütend und frustriert

Warte auf die Erlösung, dass sie schon an die Tür klopft
Manchmal bricht alles zusammen, und ich falle wieder hin und weine wie ein Kind
Grabe und wundere mich, leugne und bete
Manchmal rege ich mich nur auf und fluche

Ich habe eine Chance, gerettet zu werden
Keine Chance, dass ich mich entschuldigen werde
Für das, wer ich bin, und was ich bin, für meine Wahrheit
Für mein Übergewicht, mein Stottern ist mein Gourmet-Touch

Und es gibt Raum, aus jedem Fehler zu lernen
Ich will klar sehen, auch wenn die Sicht schlecht ist
Es gibt noch eine lange Reise, eine Schule der Identität
Das ist Ebbe und Flut