Текст и перевод песни Ravid Plotnik - לפעמים

לפעמים

(אני גם לא מכיר, אם תשאל אותי, מי זה זמר מחאה)
(אני חושב ש... יש זמרים שכותבים ת′שירים שלהם והם כותבים על החיים)
(על כל מני הבטים שיש בחיים)

לפעמים הים שקט ואין גלים
והתסכול סובב אותך מעגלים
בסוף מתרגלים להכל, בסוף לא מתפלאים
יום אחד מאוהבים, יום אחר הם נגעלים ממך

נוסע עם מקלות בגלגלים
בין המון זועם, צועק - מניף דגלים
כל כך הרבה שאלות, ואין עונים
אבל לכל אחד דיעה ופתרון, כולם גאונים

הם לא עשו כלום, אבל גאים
משחקים אותה אינדיווידוולים, אבל זהים
אני רואה אותם לוקחים קרדיט, על עבודות של אחרים
זה מבאס אותי, אבל וואלה, אלה החיים

עולם דורס מסורת ומורשת
ארשת פנים נמרצת נדרשת אל מול הרשת
נותנים יד להרס ולחורבן הזה
כל היום מול הלפטופ המחורבן הזה

מה קרה ליחסים בשר ודם
מה קרה ללתקשר כמו בני אדם
כל העולם הזה בלופ חוזר של ציניות וכסאח
חיים דרך הפייסבוק והוואסטאפ, פאק

הייתכן? אני חייזר, הייתכן?
הגן האנוכי מכה ללא רחם
נולדים בשביל לעבוד, להילחם
להתלהם להתגונן במקום להתבונן

ואני לא חכם גדול, אני אידיוט
לא קורא מעריב, לא ידיעות
לא רואה תמציאות דרך מסך החדשות
אבל איכשהו חי כמו כולם חששות

של מה יהיה עלינו, מה יהיה איתנו
מי אנחנו מי נגדנו מה לקחנו מה שלנו
אולי איזה פסיכי יחליט שנמאס לו מאיתנו
ישלח טיל שיעיף פה את כולנו

אולי כל הפונאטה מתפספסת
אולי כל האנרגיה מתבזבזת
שמישהו ישאל את האירופאים איך זה מרגיש לחיות בשקט ושלווה
לנו יש רק לחץ וטרפת

קדמה שמשחיתה לי את הנפש
מסכי ענק, אנטנה מעופפת
ובינתיים בגזרה העולמית
נמלים עובדות - עובדות סוגדות לכל מה שממית אותנו

הון שלטון, עולם תחתון, שטח אדמות
כלי משחק, פוליטיקה ומלחמות
ואין סיכוי שנוכל לקנות דירות
ואין למי להצביע בבחירות

קונים אותנו עם קצת כפרה, קצת חביבי
לא מאמין לאף אחד, בטח לא לביבי
אנחנו יודעים להתלונן, ולשנוא שנאת דם
אבל אנחנו הדפוקים כאן כי פאקין מי בחר אותם?

יהירות ישראלית, יודעים יותר טוב מכולם
וזין על כל העולם יעני we are the chosen one
ארץ הקודש, זבת חלב ודבש
עבדים מפנטזים על הסופ"ש

ולפעמים הכל נראה אותו דבר, החורף לא נגמר
שגרה שמטפטפת משאירה לי טעם מר
על החיים, אני רק רוצה לטעום עוד ניצחון
חי בין עודף שאיפות לחוסר ביטחון

הרבה שנים, חי ת'סשנים
עובד בלילה, כשכולם ישנים
לפעמים אין סיכוי להתקדם
עייף מת, לא מסוגל להירדם

עונות חולפות, תשרי ואז כסלו
שמחה בתוך העצב תשתלב
איך בתוך כל המירוץ לא שמתי לב
עולם דפוק, כל דביל נהיה סלב

לפעמים כל המבטים עליי
רוצה לזכות בהכרה אבל כועס כשמדברים עליי
לך תשנה אנשים, תיקח מהם תניכור
תשרוף טבק, לא תשרוף את התסכול

ותשתדל להראות מאוד קול
בוכה בלב, געגועים לאולדסקול
ובחיים שממול, הכל כל כך קל
ורק אני טיפש, כועס ומתוסכל

מחכה לישועה שכבר תדפוק בדלת
לפעמים הכל קורס, ואני שוב נופל בוכה כמו ילד
חופר ומתפלא כופר ומתפלל
לפעמים רק מתעצבן ומקלל

יש לי סיכוי להינצל
אין שום סיכוי שאתנצל
על מי שאני, ומה שאני, על האמת שלי
על המשקל העודף שלי, הגמגום הוא הגורמט שלי

ויש מקום ללמוד מכל טעות
אני רוצה לראות צלול גם כשאין ראות
יש עוד מסע ארוך, בצפר לזהות
זה שפל וגאות

Sometimes

(I don't even know, if you ask me, who a protest singer is)
(I think... there are singers who write their songs and they write about life)
(About all sorts of aspects that exist in life)

Sometimes the sea is calm and there are no waves
And frustration circles you in circles
In the end, you get used to everything, in the end, you're not surprised
One day they're in love, the next day they're disgusted by you

Driving with sticks in the wheels
Among the angry crowd, shouting - waving flags
So many questions, and no answers
But everyone has an opinion and a solution, everyone's a genius

They haven't done anything, but they're proud
They play it like they're individuals, but they're the same
I see them taking credit for other people's work
It sucks, but hey, that's life

A world that tramples tradition and heritage
A vigorous expression is required in front of the network
They lend a hand to this destruction and ruin
All day long in front of this crappy laptop

What happened to flesh and blood relationships?
What happened to communicating like human beings?
This whole world is in a recurring loop of cynicism and bullshit
Living through Facebook and WhatsApp, fuck

Is it possible? Am I an alien, is it possible?
The selfish gene strikes without mercy
Born to work, to fight
To rant and defend instead of observing

And I'm not a big brain, I'm an idiot
I don't read Maariv, I don't read Yedioth
I don't see reality through the news screen
But somehow I live like everyone else, with fears

Of what will become of us, what will happen to us
Who are we, who's against us, what did we take, what's ours
Maybe some psycho will decide he's had enough of us
He'll send a missile that will blow us all away

Maybe the whole point is being missed
Maybe all the energy is being wasted
Someone should ask the Europeans how it feels to live in peace and quiet
We only have pressure and madness

Progress that corrupts my soul
Giant screens, flying antenna
And meanwhile on the global front
Ants work - work worshipping everything that kills us

Capital, regime, underworld, land area
Playthings, politics and wars
And there's no way we can buy apartments
And there's no one to vote for in the elections

They buy us with a little atonement, a little habibi
I don't believe anyone, especially not Bibi
We know how to complain, and hate with a bloodthirsty hate
But we're the fucked up ones here because fucking who chose them?

Israeli arrogance, knowing better than everyone else
And fuck the whole world, like we are the chosen one
The Holy Land, flowing with milk and honey
Slaves fantasizing about the weekend

And sometimes everything seems the same, the winter doesn't end
A dripping routine leaves me with a bitter taste
On life, I just want to taste another victory
Living between excess aspirations and lack of confidence

For many years, living the sessions
Working at night, when everyone is asleep
Sometimes there's no chance to move forward
Tired to death, can't fall asleep

Seasons pass, Tishrei and then Kislev
Joy will blend within the sadness
How in all the race I didn't notice
A fucked up world, every idiot becomes a celebrity

Sometimes all eyes are on me
I want to gain recognition but get angry when they talk about me
Go change people, take away their alienation
Burn tobacco, you won't burn the frustration

And try to look very cool
Crying inside, longing for the old school
And in the lives across the street, everything is so easy
And only I am stupid, angry and frustrated

Waiting for salvation to knock on the door
Sometimes everything collapses, and I fall again crying like a child
Digging and wondering, denying and praying
Sometimes just getting angry and cursing

I have a chance to be saved
There's no chance I'll apologize
For who I am, and what I am, for my truth
For my extra weight, the stammer is my gourmet

And there's room to learn from every mistake
I want to see clearly even when there's no visibility
There's still a long journey, a school to identify
This is low tide and high tide