יורים ובוכים - סי היימן перевод на немецкий

יורים ובוכים

מנקה הרחובות סיפר לי
שבכפר שלו הכל השתנה
החיים נראים אחרת
בצל הזוהמה

ובבית שלי, החלון שבור
תל אביב מתפרצת לי פנימה
אפילו הריח שלה השתנה
אני חשה בסכנה

ילדים משחקים בעופרת
ילדות בבובות מפלדה
החיים נראים לי אחרת
בצל הזוהמה

זה לא משנה לי בכלל
מי ינצח עכשיו
העולם שהיה לי איננו
והאור הגדול נסגר

ילדים משחקים בעופרת
ילדות בבובות מפלדה
החיים נראים לי אחרת
בצל הזוהמה

יורים ובוכים, שורפים וצוחקים
מתי בכלל למדנו איך קוברים אנשים חיים
יורים ובוכים, שורפים וצוחקים
מתי שכחנו שהרגו לנו גם ילדים

אצלי בעיר הכל אחרת
עטופה צלופן, קשורה לרציף
אני מחכה לרכבת

כמה זמן אחכה, לראות מה יקרה
עד מתי נחכה ונבכה על מה שקורה

בשני הקצוות, רוצים רק לחיות
בפחד הזה כבר אי אפשר כלום לראות
רוצים מקלט מכל המאבק
כל כך לא משנה לי מי, מי החזק

יורים ובוכים, שורפים וצוחקים
מתי שכחנו שהרגו לנו גם ילדים

ילדים משחקים בעופרת
ילדות בבובות מפלדה
החיים נראים לי אחרת
בצל הזוהמה

Schießen und Weinen

Der Straßenkehrer erzählte mir
dass in seinem Dorf sich alles verändert hat
Das Leben sieht anders aus
im Schatten des Schmutzes

Und in meinem Haus ist das Fenster zerbrochen
Tel Aviv bricht bei mir herein
Sogar ihr Geruch hat sich verändert
Ich spüre Gefahr

Kinder spielen mit Blei
Mädchen mit Stahlpuppen
Das Leben scheint mir anders
im Schatten des Schmutzes

Es ist mir völlig egal
wer jetzt gewinnen wird
Die Welt, die ich hatte, existiert nicht mehr
Und das große Licht ist erloschen

Kinder spielen mit Blei
Mädchen mit Stahlpuppen
Das Leben scheint mir anders
im Schatten des Schmutzes

Sie schießen und weinen, verbrennen und lachen
Wann haben wir überhaupt gelernt, lebende Menschen zu begraben?
Sie schießen und weinen, verbrennen und lachen
Wann haben wir vergessen, dass sie uns auch Kinder getötet haben?

Bei mir in der Stadt ist alles anders
In Zellophan gehüllt, an den Bahnsteig gebunden
Ich warte auf den Zug

Wie lange werde ich warten, um zu sehen, was passiert?
Bis wann werden wir warten und weinen über das, was geschieht?

An beiden Enden wollen sie nur leben
In dieser Angst kann man schon nichts mehr sehen
Sie wollen Zuflucht vor dem ganzen Kampf
Es ist mir so egal, wer, wer der Starke ist

Sie schießen und weinen, verbrennen und lachen
Wann haben wir vergessen, dass sie uns auch Kinder getötet haben?

Kinder spielen mit Blei
Mädchen mit Stahlpuppen
Das Leben scheint mir anders
im Schatten des Schmutzes