Текст и перевод песни Sivan Talmor - חוף

חוף

אתה לי עץ, אתה אי של שקט,
אתה אדמה, אתה תבונה.
אתה החוף, אדמה בטוחה,
אתה סלעים, אתה יד חמה.
אתה המדבר כשאני שיטפון,
אתה המגדל כשכולי סערה.
אתה הצל ביום חמסין, נשימה קלה,
אתה רוח טובה.

הארת לי את החושך
בזריחה.
תפסת בי חזק,
רגע לפני הנפילה.
כששברתי הכל לא ברחת, עמדת אתה מולי.
הסתכלת בתוך העיניים הזכרת לי מי אני.

איך לימדת אותי להתמסר לשחרור השליטה,
לשחרור מחשבה, אין היום אין מחר.
לשחרר אחיזה של הגוף, זכרונות, כאבים
ומכות שהיו בעבר.
וראית אותי בעיניים צלולות,
העיניים כחולות, רטובות מעוד סופה שחלפה.
איך פירקת לאט חומות שבניתי,
סכרים שפתחת, השארת אותי נקייה.

הארת לי את החושך
בזריחה.
תפסת בי חזק,
רגע לפני הנפילה.
כששברתי הכל לא ברחת, עמדת אתה מולי.
הסתכלת בתוך העיניים הזכרת לי מי אני.
...
הארת לי את החושך
בזריחה.
תפסת בי חזק,
רגע לפני הנפילה.
כששברתי הכל לא ברחת, עמדת אתה מולי.
הסתכלת בתוך העיניים הזכרת לי
את עצמי.

La Plage

Tu es un arbre pour moi, une île de calme,
Tu es la terre, tu es la sagesse.
Tu es la plage, une terre sûre,
Tu es les rochers, tu es une main chaude.
Tu es le désert quand je suis une inondation,
Tu es la tour quand je suis une tempête.
Tu es l'ombre d'un jour chaud, une respiration facile,
Tu es un bon vent.

Tu as éclairé mes ténèbres
au lever du soleil.
Tu m'as serré fort,
juste avant la chute.
Quand j'ai tout brisé, tu n'as pas fui, tu étais là devant moi.
Tu as regardé dans mes yeux et tu m'as rappelé qui j'étais.

Comment m'as-tu appris à me rendre au lâcher-prise,
au lâcher-prise de la pensée, il n'y a pas aujourd'hui, il n'y a pas demain.
Lâcher-prise de l'emprise du corps, des souvenirs, des douleurs
et des coups du passé.
Et tu m'as vue avec des yeux clairs,
des yeux bleus, mouillés d'une autre tempête passée.
Comment as-tu lentement démonté les murs que j'avais construits,
des barrages que tu as ouverts, tu m'as laissée pure.

Tu as éclairé mes ténèbres
au lever du soleil.
Tu m'as serré fort,
juste avant la chute.
Quand j'ai tout brisé, tu n'as pas fui, tu étais là devant moi.
Tu as regardé dans mes yeux et tu m'as rappelé qui j'étais.
...
Tu as éclairé mes ténèbres
au lever du soleil.
Tu m'as serré fort,
juste avant la chute.
Quand j'ai tout brisé, tu n'as pas fui, tu étais là devant moi.
Tu as regardé dans mes yeux et tu m'as rappelé
moi-même.