Текст и перевод песни עמיר בניון - פגישה לאין קץ

פגישה לאין קץ

כי סערת עליי, לנצח אנגנך
שווא חומה אצור לך, שווא אציב דלתיים
תשוקתי אלייך, ואליי גנך
ואליי גופי סחרחר אובד ידיים

לספרים רק את החטא והשופטת
פתאומית לעד, עיניי בך הלומות
עת ברחוב לוחם שותת שקיעות של פטל
תאלמי אותי לאלומות

אל תתחנני אל הנסוגים מגשת
לבדי אהיה בארצותייך הלך
תפילתי דבר איננה מבקשת
תפילתי אחת והיא אומרת: "הא לך!"

עד קצווי העצב, עד עינות הליל
ברחובות ברזל ריקים וארוכים
אלוהיי ציווני שאת לעוללייך
מעוניי הרב שקדים וצימוקים

טוב שאת ליבנו עוד ידך לוכדת
אל תרחמיהו בעוייפו לרוץ
אל תניחי לו שיאפיל כחדר
בלי הכוכבים שנשארו בחוץ

שם לוהט ירח כנשיקת טבחת
שם רקיע לח את שיעולו מרעיד
שם שקמה תפיל ענף לי כמטפחת
ואני אקוד לה וארים

ואני יודע כי לקול התוף
בערי מסחר חירשות וכואבות
יום אחד אפול עוד פצוע ראש לקטוף
את חיוכנו זה מבין המרכבות

עד קצויי העצב, עד עינות הליל
ברחובות ברזל ריקים וארוכים
אלוהיי ציווני שאת לעוללייך
מעוניי הרב שקדים וצימוקים

An endless meeting

For you stormed me, I will protect you forever
In vain I will create a wall for you, in vain I will put up doors
My passion for you, and for your garden
And for my body dizzy losing hands

To the books only the sin and the judge
Suddenly forever, my eyes are stunned by you
When the warrior in the street is drenched in raspberry sunsets
Torture me to the sheaves

Don't beg those who refuse to approach
I will be a walker in your lands alone
My prayer does not ask for anything
My prayer is one and it says: "Here you go!"

To the ends of sorrow, to the springs of the night
In empty and long iron streets
My God commanded me that you are for your children
My abode is full of almonds and raisins

It is good that your hand still catches our hearts
Do not pity him for being tired of running
Do not let him darken like a room
Without the stars that stay outside

There the moon glows like the kiss of a butcher
There the sky is damp and its cough trembles
There the sycamore will drop a branch for me like a handkerchief
And I will bow to her and rise

And I know that to the sound of the drum
In the trading cities deaf and aching
One day I will fall again wounded head to gather
Our smiles from among the chariots

To the ends of sorrow, to the springs of the night
In empty and long iron streets
My God commanded me that you are for your children
My abode is full of almonds and raisins