Текст и перевод песни עמיר לב - מרסיי

מרסיי

מתוך הבית הלבן רואים את כל מרסיי
אי אפשר לדעת אם זה עשן או ענן ואם השמש תצא
שתי ארובות גבוהות באופק הוא מסתכל מהחלון
מדמיין אותם יורדים במדרגות לקפה של המלון

ילדות בלי קץ בצהרי היום
הכל חוזר כמו חלום
צבוע באדום

השמש יצאה על הבית הלבן
הוא רואה אותם נכנסים
מעילי עור שחורים
כולם חברים טובים
על ספסל אחד יושבים צמודים באמצע החצר
נראה שהם צוחקים יותר חזק כל פעם שאמבולנס עובר

ילדות בלי קץ בצהרי היום
הכל חוזר כמו חלום
צבוע באדום
השמש שקעה על הבית הלבן
אירופה, בשנייה נהיה קר
באנו ליומיים אחד מהם אומר
נחזור מחר

חזרתי לבד אחרי ההופעה
הקריין דיבר בקול שקט
פתאום שמעתי מה שהוא אמר
הערב ז′אן ז'אק מת

Marseille

Depuis la Maison Blanche, on voit toute Marseille
Impossible de savoir si c'est de la fumée ou un nuage et si le soleil se lèvera
Deux cheminées hautes à l'horizon, il regarde par la fenêtre
Il les imagine descendant les escaliers pour le café de l'hôtel

Enfance sans fin au milieu de la journée
Tout revient comme un rêve
Peint en rouge

Le soleil s'est levé sur la Maison Blanche
Il les voit entrer
Manteaux en cuir noirs
Tous sont de bons amis
Ils sont assis serrés sur un banc au milieu de la cour
On dirait qu'ils rient plus fort à chaque fois qu'une ambulance passe

Enfance sans fin au milieu de la journée
Tout revient comme un rêve
Peint en rouge
Le soleil s'est couché sur la Maison Blanche
L'Europe, en une seconde, il fait froid
On est venus pour deux jours, l'un d'eux dit
On rentre demain

Je suis rentré seul après le concert
L'animateur parlait à voix basse
Soudain j'ai entendu ce qu'il a dit
Ce soir, Jean-Jacques est mort