Текст и перевод песни ריקי גל - שיר בין ערביים

שיר בין ערביים

הוא יושב על שפת הנחל בין ערביים
הוא מקשיב לקול שירי המים הזכים
הוא שומע איך פרחים צומחים
והטל יורד לו
וקופא על לחייו כמו פנינים

מבדידות האנשים הופכים קשים
מעטים יוצאים ממנה נשכרים
יש הפוחד מהדממה
יש המגלה בה נשמה

הוא מביט אל תוך השמש למעלה
והאור נשאר בתוך עיניו העצומות
והרוח מפזרת סודותיה
הוא נושם עמוק את בושם השדות

מבדידות האנשים הופכים קשים.

A Song at Twilight

He sits on the bank of the river at twilight
He listens to the sound of the murmuring waters
He hears how the flowers are blooming
And the dew falls upon him
And congeals on his face like pearls

From loneliness people become hard
Few emerge from it unscathed
There are those who are afraid of the silence
There are those who find their soul in it

He looks up at the sun above
And the light remains in his closed eyes
And the wind dispels its secrets
He inhales deeply the fragrance of the fields

From loneliness people become hard.