תפוז שקיעה - רמי קלינשטיין перевод на немецкий

תפוז שקיעה

היי, שיר סתיו לא מובס, בוא נצא מהבית.
נחבוש את הכובע ונטעין פנס, נלך נאבק מגפיים.
בשדה עומד סוס מטפורי, ממתין בזנב ניתז.
הנוף שנרגע הוא תזכורת לדהרות של אז.

לא נשאל מה כואב, לא נשאל מה השעה,
נרד כאן לנחל, נעלה בהר, צללים מקלפים תפוז שקיעה
והעמק עכשיו מואר.

היי, שיר סתיו לא מובס, שבע קרבות ואפור,
את מה שחופשי ומה שנתפס מקשטת נוצת ציפור.
איך דברים נפלאים הסתבכו לנו כיוונים התהפכו בסיבוב
סיפורים אהובים התפכחו לנו, בוא תזכיר לי את מה שחשוב.

לא נשאל מה כואב, לא נשאל מה השעה, נרד כאן לנחל, נעלה בהר.
צללים מקלפים תפוז שקיעה והעמק עכשיו מואר.

היי, שיר סתיו לא מובס, בוא נצא מהבית.
נחבוש את הכובע ונטעין פנס, נלך נאבק מגפיים.

לא נשאל מה כואב, לא נשאל מה השעה, נרד כאן לנחל, נעלה בהר.
צללים מקלפים תפוז שקיעה והעמק עכשיו מואר.

נרד כאן לנחל, נעלה בהר.
צללים מקלפים תפוז שקיעה והעמק עכשיו מואר.

Orangener Sonnenuntergang

Hey, unbesiegtes Herbstlied, komm, lass uns das Haus verlassen.
Wir setzen den Hut auf und laden die Taschenlampe, wir gehen, stauben die Stiefel ab.
Auf dem Feld steht ein metaphorisches Pferd, wartet mit peitschendem Schwanz.
Die Landschaft, die sich beruhigt hat, ist eine Erinnerung an das Galoppieren von damals.

Wir fragen nicht, was weh tut, wir fragen nicht nach der Zeit,
Wir steigen hier hinab zum Bach, wir steigen den Berg hinauf, Schatten schälen eine Sonnenuntergangs-Orange
Und das Tal ist jetzt erleuchtet.

Hey, unbesiegtes Herbstlied, kampfesmüde und grau,
Was frei ist und was gefangen ist, schmückt eine Vogelfeder.
Wie wunderbare Dinge sich für uns verkompliziert haben, Richtungen kehrten sich in einer Wendung um
Geliebte Geschichten ernüchterten uns, komm, erinnere du mich daran, was wichtig ist.

Wir fragen nicht, was weh tut, wir fragen nicht nach der Zeit, wir steigen hier hinab zum Bach, wir steigen den Berg hinauf.
Schatten schälen eine Sonnenuntergangs-Orange und das Tal ist jetzt erleuchtet.

Hey, unbesiegtes Herbstlied, komm, lass uns das Haus verlassen.
Wir setzen den Hut auf und laden die Taschenlampe, wir gehen, stauben die Stiefel ab.

Wir fragen nicht, was weh tut, wir fragen nicht nach der Zeit, wir steigen hier hinab zum Bach, wir steigen den Berg hinauf.
Schatten schälen eine Sonnenuntergangs-Orange und das Tal ist jetzt erleuchtet.

Wir steigen hier hinab zum Bach, wir steigen den Berg hinauf.
Schatten schälen eine Sonnenuntergangs-Orange und das Tal ist jetzt erleuchtet.