Behar Hadumiot - שלמה ארצי перевод на немецкий

Behar Hadumiot

מה שקטה מולדתך, על שיאי ימיך
עפות לאיטן היונים הגדולות
כי זוהב השדה ושותקים השמיים
ובמשק נדנדה - רחבה וכבדה
זריחה ושקיעה לך יורדות ועולות

לראותך ולזכור - צל ריסיך שלו
לך לבנו חדש ומזהיב כמולד
אם השיר העצוב לחבקך יישלף
בלטיפה תכביהו לאט

המראות שנפלו פה אינם קמים
הילדים שתעו פה חדלו לראות
מסביב דומיה של הרבה אגמים
והרבה ארצות בהירות

הנצחית
לא קראתי בשמך המקפיא
אל ימי מן ההר אל תרדי
מאבלך הזוהר, משפתיך על פי
ממותך בעיני יראתי

אם נשבעתי לרחוב ואטיל על תופו
את לחשך הימי, את תנומת עולליך
הן ידעתי - לשווא! את נושמת! את פה
את בעמק חיי המתים - אליך

את יודעת רבות תעברנה מנגד
דומות לך עד כאב ונושאות אבוקה
אבל רק אימתך לי - מכל מנשקת
אבל רק זרותך לי - מכל חבוקה!

הלא לך, מכל דרך, אשא את כלי
הלא כל שמחותי בגומת לחייך
מסביבך, מסביבך נסתחרר עגולי
וכל זריחותי וכל שקיעותי
משיקות את יינן הלוהט לחייך

Auf dem Berg der Gestalten

Wie still deine Heimat ist, auf den Gipfeln deiner Tage
Langsam fliegen die großen Tauben
Denn das Feld ist golden und die Himmel schweigen
Und im Rhythmus einer Schaukel - breit und schwer
Sonnenaufgang und -untergang für dich sinken und steigen

Dich zu sehen und zu erinnern – der Schatten deiner Wimpern ist ruhig
Für dich ist unser Herz neu und golden wie der Neumond
Wenn das traurige Lied gezogen wird, um dich zu umarmen
Mit einer Liebkosung wirst du es langsam löschen

Die Anblicke, die hier fielen, stehen nicht auf
Die Kinder, die hier irrten, hörten auf zu sehen
Ringsum die Stille vieler Seen
Und vieler leuchtender Länder

Die Ewige
Ich rief nicht bei deinem eisigen Namen
Zu meinen Tagen, vom Berg, steige nicht herab
Von deiner leuchtenden Trauer, von deinen Lippen auf meinem Mund
Vor deinem Tod in meinen Augen fürchtete ich mich

Wenn ich der Straße schwor und auf ihre Trommel warf
Dein tägliches Flüstern, den Schlummer deiner Kinder
Doch ich wusste – vergebens! Du atmest! Du bist hier!
Du bist im Tal meines Lebens der Toten – zu dir!

Du weißt, viele werden gegenüber vorüberziehen
Dir ähnlich bis zum Schmerz und eine Fackel tragend
Aber nur dein Schrecken ist mir Kuß – mehr als alle Küsse
Aber nur deine Fremdheit ist mir Umarmung – mehr als jede Umarmung!

Trage ich nicht dir, von jedem Weg, mein Lied?
Sind nicht all meine Freuden im Grübchen deiner Wange?
Um dich, um dich wirbeln wir im Kreis
Und all meine Sonnenaufgänge und all meine Sonnenuntergänge
Berühren mit ihrem glühenden Wein deine Wange