Текст и перевод песни Shlomo Artzi - הרדופים

הרדופים

לא נפרח כבר פעמיים, והרוח על המים,
יפזר דממה צוננת על פנינו החיוורות
שמה בין איבי הנחל, בשעה אחת נשכחת,
זכרונות אזוב שלנו מתרפקים על הקירות.

בלי תוגה, כפופי צמרת, בלוריות שיבה נבדרת
באשר יפות התואר, בין שריקות העדרים.
תפנוקי גוון ירטיטו, בלכתן לרחוץ בזרם
נכלמים נשפיל עיננו, אל המים הקרירים.

לא נוסיפה עוד לנוע, משתאים נביט ברוח
איך הוא יחד עם המים, מפרקים את הסלעים.
תאנה חנטה פגיה, והנשר היגע -
אל קינו חזר בחושך מדרכי האלוהים.

הרדופים שלי, כמוני, וכמוך שכל ימייך,
את פרחי האור שלנו את פיזרת לכל רועה.
לא עופות מרום אנחנו, ואל גובה השמיים,
גם אתם, גם אנוכי - לא נגיע כנראה.

רק בהר על קו הרכס מישהו מוסיף ללכת,
מן הואדי והאבן, לרכסים, אל הרוחות.
עד אשר בכסות הערב, יחזור נוגה אלייך,
עם פכפוך פלגים, עם רחש הרדופים ליד החוף.

Les hantés

Nous ne fleurirons plus deux fois, et le vent sur les eaux,
Dispersera un silence glacial sur nos visages pâles
Qui repose entre les rives du ruisseau, à une heure oubliée,
Les souvenirs de lichen de notre passé se languissent sur les murs.

Sans tristesse, courbés par le sommet, dans les boucles de cheveux gris,
Où les plus belles sont, parmi les sifflements des troupeaux.
Les délices du teint trembleront, en allant se baigner dans le courant,
Nous rougissons et baissons les yeux, vers les eaux fraîches.

Nous ne bougerons plus, étonnés, nous regardons le vent,
Comment il décompose les rochers avec les eaux.
Le figuier a porté un fruit, et l’aigle fatigué -
Il est retourné à son nid dans l’obscurité des chemins de Dieu.

Les hantés comme moi, et comme toi, toute ta vie,
Tu as dispersé nos fleurs de lumière à chaque berger.
Nous ne sommes pas des oiseaux du ciel, et vers la hauteur du ciel,
Vous aussi, et moi aussi, nous n'y arriverons probablement pas.

Seul sur la montagne, sur la ligne de crête, quelqu'un continue de marcher,
De l'oued et de la pierre, aux crêtes, vers les vents.
Jusqu'à ce que dans le voile du soir, Vénus revienne vers toi,
Avec le clapotis des ruisseaux, avec le murmure des hantés près de la côte.