Текст и перевод песни שלמה ארצי - הרדופים

הרדופים

לא נפרח כבר פעמיים, והרוח על המים,
יפזר דממה צוננת על פנינו החיוורות
שמה בין איבי הנחל, בשעה אחת נשכחת,
זכרונות אזוב שלנו מתרפקים על הקירות.

בלי תוגה, כפופי צמרת, בלוריות שיבה נבדרת
באשר יפות התואר, בין שריקות העדרים.
תפנוקי גוון ירטיטו, בלכתן לרחוץ בזרם
נכלמים נשפיל עיננו, אל המים הקרירים.

לא נוסיפה עוד לנוע, משתאים נביט ברוח
איך הוא יחד עם המים, מפרקים את הסלעים.
תאנה חנטה פגיה, והנשר היגע -
אל קינו חזר בחושך מדרכי האלוהים.

הרדופים שלי, כמוני, וכמוך שכל ימייך,
את פרחי האור שלנו את פיזרת לכל רועה.
לא עופות מרום אנחנו, ואל גובה השמיים,
גם אתם, גם אנוכי - לא נגיע כנראה.

רק בהר על קו הרכס מישהו מוסיף ללכת,
מן הואדי והאבן, לרכסים, אל הרוחות.
עד אשר בכסות הערב, יחזור נוגה אלייך,
עם פכפוך פלגים, עם רחש הרדופים ליד החוף.

The Haunted

We will not blossom twice, and the wind on the waters,
Will spread icy silence on our pale faces.
There, amongst the rushes of the stream, at a forgotten hour,
Our hyssop memories yearn on the walls.

Without sadness, stooped of crown, graying hair, scattered
Where the beautiful pass, amidst the whistling of herds.
Daintiness of hue will tremble, on going to bathe in the stream
Ashamed, we will lower our eyes to the cool waters.

We will cease to move, in awe, we will gaze at the wind,
How it, together with the waters, breaks apart the rocks.
A fig tree bore an unripe fig, and the weary eagle -
Returned to its nest in the dark from the ways of God.

My haunted one, like me, and like you, all your days,
You scattered our flowers of light to every shepherd.
We are not birds of the sky, and to the height of the heavens,
Neither you, nor I - will ever reach it, it seems.

Only on a mountain on a ridge, someone continues to walk,
From the wadi and the stone, to the ridges, to the winds.
Until, in the twilight, the glow will return to you,
With the журчание потоков, with the whisper of the haunted by the shore.