אגדת 21 - שלמה ארצי перевод на немецкий

אגדת 21

את היית כבר בת עשרים ואחת
בשמיים נצנץ לך כוכב
בלילות גבר הסבל שלך
בימים לבשת מסכה
אילו ידענו לחיות
בתוכי, אני מודה, לא ידענו איך
אמר אבי ראיתי בחיים את הזמן חולף

את היית כבר בת עשרים ואחת
נכתבו על זה הרבה קלישאות
אני רוצה לאהוב, רוצה לאהוב!
שברת עם זה את כל הקירות
התפתית בקלות לנשיקות
כי בלילות הקור את ביקשת לך חום
ולפעמים כשהיית, בבדידות עולמית, שכבת עם מי?

רגש בא לי רגש בערב, להיות במקום קטן
זוגות עברו לי ברחוב מול העיניים, שערך היה מוזהב

אם יש עוד בעיניים דמעות
ברחתי לבית הורי כדי לשבת לבכות
נרדמתי לבוש
ובשלוש בדיוק
התעוררתי מסיוט

הזמן עובר
אבי הזקן אמר הזמן עובר בטיסה
לו הייתי חוזר
על אותם הדברים שעשיתי מתחילתם עד סופם

בא לי לקחת תרמיל ולנסוע, עוד פעם אחת
ברכבת מעופפת, גבוה גבוה
לאן שאת נסעת
כשהיית כבר בת עשרים ואחת

ערמות אהבה היו בחוץ
לא נגעת בהן מצאת לך תרוץ
אני נזכר בשניכם בתוך הצפיפות
בך ובאחי ההרוג

אילו ידעתי תפילות
הייתם פה וזה היה עוזר
אבל אתם נשארתם
בני עשרים ואחת
עד היום הזה

רגש בא לי רגש בערב להיות במקום קטן
היית תופסת אהוב ומוותרת על אהוב ישן

אילו ידעת לאהוב
באמצע המין, יש בדידות פתאומית
אמר אבי החולם אהבה לא נגמרת ביום
רק הברקים נגמרים

הזמן עובר
אבי החולם אמר הזמן עובר בטיסה
לו הייתי חוזר
על אותם הדברים שעשיתי מתחילתם עד סופם

בא לי לקחת תרמיל ולנסוע, עוד פעם אחת
ברכבת מעופפת, גבוה גבוה
כמו שאת נסעת
כשהיית כבר בת עשרים ואחת

עשרים ואחת, עשרים ואחת
שערך היה זהב אמיתי
בדיוק נגמרה מלחמה אחת
ושניה תכף תתחיל
מה מאז דומה להיום?
אותה אופנת שערות אותה בדידות קיומית
לא מתערב אמר אבי הזקן
הזמן מימלא חולף

רגש בא לי רגש בערב להיות במקום קטן
אני נכנס אני יוצא לדרך
שערך היה מוזהב
אילו ידעתי תפילות
לפעמים מתפלל בתוכי במיטה
ארבעה בני אדם, יש לי בעולם
שמור לי אותם!
.והזמן עובר

Legende 21

Du warst schon einundzwanzig Jahre alt
Am Himmel funkelte dir ein Stern
Nachts wuchs dein Leiden
Tagsüber trugst du eine Maske
Hätten wir nur gewusst zu leben
In mir, ich gebe zu, wussten wir nicht wie
Mein Vater sagte, ich habe im Leben die Zeit vergehen sehen

Du warst schon einundzwanzig Jahre alt
Darüber wurden viele Klischees geschrieben
Ich will lieben, will lieben!
Damit hast du alle Mauern durchbrochen
Du warst leicht zu Küssen verführt
Denn in kalten Nächten suchtest du Wärme
Und manchmal, wenn du in weltlicher Einsamkeit warst, mit wem schliefst du?

Gefühl überkommt mich, Gefühl am Abend, an einem kleinen Ort zu sein
Paare gingen auf der Straße vor meinen Augen vorbei, dein Haar war golden

Wenn noch Tränen in den Augen sind
Floh ich zum Haus meiner Eltern, um zu sitzen und zu weinen
Ich schlief angezogen ein
Und genau um drei
Erwachte ich aus einem Albtraum

Die Zeit vergeht
Mein alter Vater sagte, die Zeit vergeht wie im Flug
Wenn ich zurückkehren würde
Zu denselben Dingen, die ich von Anfang bis Ende tat

Ich möchte einen Rucksack nehmen und reisen, noch einmal
Mit einem fliegenden Zug, hoch, hoch hinaus
Wohin du gereist bist
Als du schon einundzwanzig warst

Haufenweise Liebe lag draußen
Du hast sie nicht berührt, fandst eine Ausrede
Ich erinnere mich an euch beide im Gedränge
An dich und meinen toten Bruder

Hätte ich Gebete gekannt
Wäret ihr hier, und es hätte geholfen
Aber ihr seid geblieben
Einundzwanzig Jahre alt
Bis zum heutigen Tag

Gefühl überkommt mich, Gefühl am Abend, an einem kleinen Ort zu sein
Du hättest einen Liebhaber genommen und auf einen alten verzichtet

Hättest du zu lieben gewusst
Mitten im Sex gibt es plötzliche Einsamkeit
Mein träumender Vater sagte, Liebe endet nicht an einem Tag
Nur die Blitze enden

Die Zeit vergeht
Mein träumender Vater sagte, die Zeit vergeht wie im Flug
Wenn ich zurückkehren würde
Zu denselben Dingen, die ich von Anfang bis Ende tat

Ich möchte einen Rucksack nehmen und reisen, noch einmal
Mit einem fliegenden Zug, hoch, hoch hinaus
Wie du gereist bist
Als du schon einundzwanzig warst

Einundzwanzig, einundzwanzig
Dein Haar war echtes Gold
Gerade war ein Krieg zu Ende
Und ein zweiter wird gleich beginnen
Was von damals ähnelt heute?
Dieselbe Haarmode, dieselbe existenzielle Einsamkeit
Ich mische mich nicht ein, sagte mein alter Vater
Die Zeit vergeht sowieso

Gefühl überkommt mich, Gefühl am Abend, an einem kleinen Ort zu sein
Ich trete ein, ich mache mich auf den Weg
Dein Haar war golden
Hätte ich Gebete gekannt
Manchmal bete ich in mir, im Bett
Vier Menschen habe ich auf der Welt
Behüte sie mir!
Und die Zeit vergeht.