בהר הדומיות - שלמה ארצי перевод на немецкий

בהר הדומיות

מה שקטה מולדתך, על שיאי ימיך
עפות לאיטן היונים הגדולות
כי זוהב השדה ושותקים השמיים
ובמשק נדנדה רחבה וכבדה
זריחה ושקיעה לך יורדות ועולות

לראותך ולזכור צל ריסיך שלו
לך לבנו חדש ומזהיב כמולד
אם השיר העצוב לחבקך יישלף
בלטיפה תכביהו לאט

המראות שנפלו פה אינם קמים
הילדים שתעו פה חדלו לראות
מסביב דומיה של הרבה אגמים
והרבה ארצות בהירות

הנצחית
לא קראתי בשמך המקפיא
אל ימי מן ההר אל תרדי
מאבלך הזוהר, משפתיך על פי
ממותך בעיני יראתי

אם נשבעתי לרחוב ואטיל על תופו
את לחשך הימי את תנומת עולליך
הן ידעתי לשווא! את נושמת! את פה
את בעמק חיי המתים אליך

את יודעת רבות תעברנה מנגד
דומות לך עד כאב ונושאות אבוקה
אבל רק אימתך לי מכל מנשקת
אבל רק זרותך לי מכל חבוקה

הלא לך, מכל דרך, אשא את כלי
הלא כל שמחותי בגומת לחייך
מסביבך, מסביבך נסתחרר עגולי
וכל זריחותי וכל שקיעותי
משיקות את יינן הלוהט לחייך

Auf dem Berg des Schweigens

Wie still ist deine Heimat, auf den Gipfeln deiner Tage
Langsam fliegen die großen Tauben
Denn das Feld ist golden und die Himmel schweigen
Und im Wiegen einer Schaukel, breit und schwer
Sinken Sonnenaufgang und -untergang für dich herab und steigen auf

Dich zu sehen und den Schatten deiner ruhigen Wimpern zu erinnern
Unser Herz ist dir neu und golden wie die Geburt (des Mondes)
Wenn das traurige Lied gezogen wird, dich zu umarmen
Wirst du es mit einer Liebkosung langsam löschen

Die Bilder, die hier fielen, stehen nicht mehr auf
Die Kinder, die hier irrten, haben aufgehört zu sehen
Ringsum ist Stille vieler Seen
Und vieler lichter Länder

Die Ewige
Ich rief dich nicht bei deinem eisigen Namen
Steige nicht zu meinen Tagen vom Berg herab
Von deiner leuchtenden Trauer, von deinen Lippen auf meinem Mund
Vor deinem Tod in meinen Augen fürchtete ich mich

Wenn ich der Straße schwor und auf ihre Trommel warf
Dein Meeresflüstern, den Schlummer deiner Kindlein
Wohl wusste ich: vergebens! Du atmest! Du bist hier!
Du bist im Tal meines Lebens, die Toten sehnen sich nach dir

Du weißt, viele werden vorüberziehen
Dir ähnlich bis zum Schmerz und eine Fackel tragend
Aber nur dein Schrecken küsst mich von allen
Aber nur deine Fremdheit ist mir von allen umschlungen

Denn dir, von jedem Weg, trage ich mein Gefäß (Instrument)
Denn all meine Freuden sind in den Grübchen deiner Wangen
Um dich, um dich wirble ich im Kreis
Und all meine Sonnenaufgänge und all meine Sonnenuntergänge
Küssen deine Wangen mit ihrem glühenden Wein