Текст и перевод песни Shlomo Artzi - הרדופים

הרדופים

לא נפרח כבר פעמיים, והרוח על המים,
יפזר דממה צוננת על פנינו החיוורות
שמה בין איבי הנחל, בשעה אחת נשכחת,
זכרונות אזוב שלנו מתרפקים על הקירות.

בלי תוגה, כפופי צמרת, בלוריות שיבה נבדרת
באשר יפות התואר, בין שריקות העדרים.
תפנוקי גוון ירטיטו, בלכתן לרחוץ בזרם
נכלמים נשפיל עיננו, אל המים הקרירים.

לא נוסיפה עוד לנוע, משתאים נביט ברוח
איך הוא יחד עם המים, מפרקים את הסלעים.
תאנה חנטה פגיה, והנשר היגע -
אל קינו חזר בחושך מדרכי האלוהים.

הרדופים שלי, כמוני, וכמוך שכל ימייך,
את פרחי האור שלנו את פיזרת לכל רועה.
לא עופות מרום אנחנו, ואל גובה השמיים,
גם אתם, גם אנוכי - לא נגיע כנראה.

רק בהר על קו הרכס מישהו מוסיף ללכת,
מן הואדי והאבן, לרכסים, אל הרוחות.
עד אשר בכסות הערב, יחזור נוגה אלייך,
עם פכפוך פלגים, עם רחש הרדופים ליד החוף

Les poursuivis

Nous ne fleurirons plus deux fois, et le vent sur les eaux,
Dispersera un silence glacial sur nos visages pâles
Posé entre les os du ruisseau, à une heure oubliée,
Nos souvenirs de mousse se languissent sur les murs.

Sans tristesse, courbés, avec des tresses de vieillesse fleuries
Où les plus belles sont, parmi les sifflements des troupeaux.
Des nuances douces vont vibrer, en allant se baigner dans le courant
Nous allons baisser les yeux, honteux, vers les eaux fraîches.

Nous ne bougerons plus, nous regardons le vent avec surprise
Comment, avec les eaux, il défait les pierres.
La figue a produit son poignard, et l'aigle fatigué -
Est retourné à son nid dans l'obscurité, des chemins de Dieu.

Les poursuivis, comme moi, et comme toi, toute ta vie,
Tu as dispersé nos fleurs de lumière à chaque berger.
Nous ne sommes pas des oiseaux du ciel, et vers la hauteur du ciel,
Vous aussi, moi aussi - nous n'y arriverons probablement pas.

Seulement sur la montagne, sur la crête, quelqu'un continue à marcher,
Du oued et de la pierre, vers les crêtes, vers les vents.
Jusqu'à ce que, sous le couvert du soir, Vénus revienne à toi,
Avec le bruit des ruisseaux, avec le murmure des poursuivis près de la côte