Текст и перевод песни שלמה ארצי - Hardufim

Hardufim

לא נפרח כבר פעמיים, והרוח על המים,
יפזר דממה צוננת על פנינו החיוורות
שמה בין איבי הנחל, בשעה אחת נשכחת,
זכרונות אזוב שלנו מתרפקים על הקירות.

בלי תוגה, כפופי צמרת, בלוריות שיבה נבדרת
באשר יפות התואר, בין שריקות העדרים.
תפנוקי גוון ירטיטו, בלכתן לרחוץ בזרם
נכלמים נשפיל עיננו, אל המים הקרירים.

לא נוסיפה עוד לנוע, משתאים נביט ברוח
איך הוא יחד עם המים, מפרקים את הסלעים.
תאנה חנטה פגיה, והנשר היגע -
אל קינו חזר בחושך מדרכי האלוהים.

הרדופים שלי, כמוני, וכמוך שכל ימייך,

Automne

Nous ne fleurirons plus deux fois, et le vent sur les eaux,
Répandra un silence glacial sur nos visages pâles
Placés entre les berges du ruisseau, à une heure oubliée,
Nos souvenirs de mousse se lamentent sur les murs.

Sans tristesse, courbés en cime, dans la splendeur de cheveux gris
Là où les beautés sont incarnées, parmi les sifflements des troupeaux.
Les saveurs de l'automne frissonneront, en allant se baigner dans le courant
Nous baisserons nos yeux, tristes, vers les eaux fraîches.

Nous ne bougerons plus, nous observerons le vent avec étonnement
Comment il se joint aux eaux, brisant les rochers.
La figue a porté ses fruits, et le vautour fatigué -
Est retourné à son nid dans l'obscurité, des chemins de Dieu.

Mes automnes, comme moi, et comme toi qui as vécu tous tes jours,