Текст и перевод песни Shlomo Artzi - ארץ חדשה

ארץ חדשה

גשם כבר יורד וזה חורף
תל אביב חסומה וגם חיפה.
שב ילד שב,
אני אומר לך שב
ושנינו נוסעים בדרכי עפר.
מביט מבעד לזגוגית,
יש לנו ארץ למה עוד אחת,
בחוץ שקיעה של יום שני,
וערבים מתפללים כי איזה חג.
חבר למן מסע כזה בחורף מסתכל בי.
רגליו קצרות אבל ראשו חכם
שנינו במנוסה, הכל פה זז, אומר לי
אתה גם אבא, אתה גם בן אדם.
מביט מבעד לזגוגית,
עיניים יש לו רגישות, כן כן.
מוזר איך האויב הזר
נראה לא אנושי וגם פוחד.

יש לי אישה, זאת אמא שלך
ניסע, ניסע, אולי נגיע עד מחר,
אם לא נאט, לא נביט, לא נשים לב לפרטים,
לא נגיע לארץ חדשה
לא נגיע, נגיע, נגיע לארץ חדשה.

שתי כבשים עולות על אם הדרך
לא נדרוס אותן, אנחנו לא דורסים.
שב ילד, שב.
אני אומר לך שב.
חלב בשפע זה לא אומר ניסים,
שולף מצלמה של כיס,
חושב שגן העדן מדוייק
מכחיש שקר לו
ומצלם כדי שנזכור מה שהיה.
קראתי בעיתון על אחת בת מאה,
שכל חייה עשתה מעשים טובים.
שב ילד, שב.
אני אומר לך שב.
לא כל האנשים נולדו רעים.
מזמן, היא מתה די מזמן
אביך הוא ימות גם יום אחד.
לא, גן העדן לא קיים,
אולי קיימת ארץ חדשה.

יש לי אישה, זאת אמא שלך...

גשם כבר יורד וזה חורף
פעם זה הכל היה ורוד,
שב ילד, שב למה להתרפק
משהו חורק בזיכרון.
מביט מבעד לשלטים,
עיניים יש כדי להסתכל.
תגיד שואל אותי האם,
האם יתנו לנו בכלל להיכנס.
חברים למן מסע כזה בחורף כבר חסר לי,
אבי ישן, זקן ומסתגר.
איתו הלכתי דרך העיניים שכבר אין לי
עכשיו ילדי שלי איתי הולך.
מביט מבעד לזגוגית,
יש לנו ארץ - למה עוד אחת?
בחוץ שקיעה של יום שני,
בפנים אני והוא כמו איש אחד.

יש לי אישה, זאת אמא שלך...

Une nouvelle terre

La pluie tombe déjà, c'est l'hiver
Tel Aviv est bloquée, et Haïfa aussi.
Reviens, mon enfant, reviens,
Je te le dis, reviens,
Et nous partons sur des chemins de terre.
Je regarde à travers la vitre,
Nous avons une terre, pourquoi une autre encore,
Dehors, le coucher de soleil d'un lundi,
Et les gens prient car c'est une fête.
Un ami, de ce voyage d'hiver, me regarde.
Ses jambes sont courtes, mais sa tête est sage
Nous sommes en fuite, tout bouge ici, me dit-il,
Tu es aussi un père, tu es aussi un homme.
Je regarde à travers la vitre,
Ses yeux sont sensibles, oui oui.
C'est étrange, comment l'ennemi étranger
N'a pas l'air humain et a peur aussi.

J'ai une femme, c'est ta mère
Nous irons, nous irons, peut-être arriverons-nous demain,
Si nous ne ralentissons pas, si nous ne regardons pas, si nous ne faisons pas attention aux détails,
Nous n'arriverons pas à une nouvelle terre
Nous n'arriverons pas, nous arriverons, nous arriverons à une nouvelle terre.

Deux brebis montent sur le bord du chemin
Nous ne les écraserons pas, nous ne sommes pas des écraseurs.
Reviens, mon enfant, reviens.
Je te dis, reviens.
Le lait en abondance ne signifie pas des miracles,
Je sors un appareil photo de poche,
Je pense que le paradis est précis
Je nie son mensonge
Et je photographie pour que nous nous souvenions de ce qui était.
J'ai lu dans le journal à propos d'une femme de cent ans,
Qui a fait de bonnes actions toute sa vie.
Reviens, mon enfant, reviens.
Je te dis, reviens.
Tous les hommes ne sont pas nés mauvais.
Elle est morte il y a longtemps, elle est morte il y a longtemps
Ton père aussi mourra un jour.
Non, le paradis n'existe pas,
Peut-être qu'une nouvelle terre existe.

J'ai une femme, c'est ta mère...

La pluie tombe déjà, c'est l'hiver
Autrefois, tout était rose,
Reviens, mon enfant, reviens, pourquoi s'attarder
Quelque chose grince dans le souvenir.
Je regarde à travers les panneaux,
Des yeux pour regarder.
Tu dis, tu me demandes si,
Si on va nous laisser entrer du tout.
Des amis de ce voyage d'hiver me manquent déjà,
Mon père dort, vieux et reclus.
Avec lui, j'ai marché à travers les yeux que je n'ai plus
Maintenant, mon enfant marche avec moi.
Je regarde à travers la vitre,
Nous avons une terre - pourquoi une autre encore ?
Dehors, le coucher de soleil d'un lundi,
Dedans, lui et moi sommes comme un seul homme.

J'ai une femme, c'est ta mère...