Текст и перевод песни שלמה ארצי - את מספרת

את מספרת

את מספרת שבין
כל הדברים שהזמן זוכר הייתי גם אני.
ואני מקשיב בשקט
בחוץ צונח הגשם
מישהו מסיע עננים.

לרגע נדמה שהגשם
הוא בוכה,
אחר כך הוא פוסק
ושוב אני,
אני,
צוחק בשקט.
שמש מלטפת תמונה דומה לילדותי.
אבל גם אז אני אוהב אותך,
ביום בהיר, רואים בתים, עד קצה העיר.
בתים גבוהים עד אלוהים שלך,
בתים גבוהים עד אלוהים שלי.

כן כך אני רגוע
כשעינייך נופלות בתוך עיני.
נופלות כמו מילים
ושוב איתך,
בין הבתים עוברים, ימים שלא נשכח.

Ты рассказываешь

Ты рассказываешь, что среди
всего, что помнит время, был и я.
А я слушаю молча,
за окном льет дождь,
кто-то гонит облака.

На мгновение кажется, что дождь
плачет,
потом он прекращается
и снова я,
я,
тихо смеюсь.
Солнце ласкает картину, похожую на мое детство.
Но и тогда я люблю тебя,
в ясный день видны дома, до края города.
Дома высокие, до твоего Бога,
дома высокие, до моего Бога.

Да, так я спокоен,
когда твои глаза смотрят в мои.
Падают, как слова,
и снова с тобой,
между домами проходят дни, которые мы не забудем.